החיים הם כמו מראה..
בלי קצת כסף מאחורה, הם לא שווים כלום.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התחברתי. לתיאור, למטאפורות ולסצנה. (אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..) [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?! ולמה לא מגיבים לזה יותר?? סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב.. ו...? ...? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף. זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור". רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, ככה... צחית וגלגול - אשמח לדעת מה הנקודות שחשבתם שלא טובות\עמוקות\נוגעות\כל-מילה-עם-משמעות-זהה כדי שאוכל לתקנן\לשפצן\שוב-כל-מילה-עם-משמעות-זהה. וליאורה, ובכן, אני חושב שכל אחד מאיתנו שמם שופטים ברגע בו העלה את היצירה לאתר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד!! שיר זורם מאד וסימן השאלה בסוף בא במקום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף נראה שכולם הספידו אותה עוד לפני עזיבתה.. ואז נאלץ לטפל בזה כי "נו.. כל ההספדים היפים האלה על הדור שעזב ולא ישוב..." [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר ההתחלה משכה אותי וככה זה נשאר עד הסוף.. וחכו שתגיע פנינה קולדה.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי אתם חתלתול וערוגה-גוטאן : יכולים לפרט יותר - מה להוריד? [ליצירה]
תגובות