[ליצירה]
ובכן..
אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף.
זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור".
רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות..
[ליצירה]
היא כנראה באמת היתה טיפוס עדין..
כי רוב הבחורות היו נוקטות בשיטה שעשו לעוף ים סלולרי והיו זורקות אותו על איזו מלצרית.. :-)
רעיון חמוד מאד :) - כיף לדמיין איך זה הולך...
השורה האחרונה? ובכן.. שיהיה...
[ליצירה]
סיפור טוב, בהחלט.
רק... השאלה היא (אם נתמקד בתוכן ונכין את הפייזרים למצב 'פלסף') האם אחד כזה באמת נקרא 'מאמין לא כופר וכו''...
טוב, נקודה למחשבה...
אה, ואז ראיתי ש'אני זה אני' כבר כתב את זה..
נו טוף.
תגובות