ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משהו לא הסתדר לי בשורה השלישית מהסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] *. כל כך לא מכירה, לא יודעת אם רוצה להכיר. השיר כתוב טוב. השורות הקצרות. אני נוטה להסכים עם בנץ, הכותרת מגבילה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אה. תנקד שם, זה יסביר יותר. עכשיו מוּבן. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. טל, כנרת, אתן אחיות? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז כמה דברים: דבר ראשון, מישי, זה לא שיר ילדים. דבר שני, טל, אהבתי את הרעיון. דבר שלישי, אני כל כך לא מסכימה איתו. ראית את מפלצות בע"מ? לבכי, לצרחה, יש כוח. כי בהם אתה חלש, אתה חושף את עצמך, בצורה הטובה ביותר. בכי משחרר. בכי זה דבר חזק. אבל צחוק, פשוט צחוק, אמיתי, של אושר, חזק אפילו יותר. לא כי משהו הצחיק אותך, צחוק של אושר. אומנם, הוא יותר נדיר מבכי אמיתי, אבל הוא קיים, והוא הדבר ההכי משחרר שקיים, נטול המחסומים, הוא נפלא. זה מה שאני חושבת. דבר רביעי, אישית, שורות קצרות מידי ובערך מילה בשורה זה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אבל זה מעניין גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, אנחנו בידיוק לומדים את זה בספרות. והיסטוריה. והכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!! יש פה משפט בהשראתי, אני ממש שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, מישי- באמת, מי לא מעריצה את יאיר? ;) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה טוב.... כאילו, כתבת את הסיפור עם כל הפרטים בשביל לזכור....? איזה שוס!! [ליצירה]
תגובות