ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם קרועים אתם!!! בבקשה, פיקוח נפש- תגידו לבנץ שיראה את זה- ואולי נפשו תינצל במקצת, בכל אופן אני רוצה שהוא יראה את זה. מישהו הפנה אותי שוב לאותו 'הרהור' מקסים, קראתי אותו כמה פעמים, ירדתי לתגובות, ואז. טוב, בנץ, עכשיו לא נעים לי. אבל, נו באמת- עצה לחיים טובים ושלמים יותר- אף פעם, אבל אף פעם-- גם אם זה הדבר הגרוע ביותר ששמעת, שאתה הכי לא מסכים איתו בעולם, אף פעם אל תגיד על דעה של מישהו, או על דברים של מישהו אחר שהם מגעילים ומטומטמים, כי לפי דעתי, לפחות, זה מראה אך ורק על הרמה של האדם שאומר את זה. אתה יכול שלא להסכים, לחלוק, או במקרה שלך- לתקן דברים של מישהו אחר, שלפי דעתך זוהי טעות. בדבריך אלה, (טוב, חוץ מכך שממש בידחת אותי, אתה ממש בן אדם משעשע!!) כל מה שהשגת זה פירוד בעם ישראל, והרי נאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך - וכל שאר הדברים השחוקים האלה, שכנראה עדיין לא חדרו אלייך- אין שום סיבה לקלל ולהשמיץ סתם. עד כאן הקדמה. עכשיו- תגובה עניינית לדבריך- תראה, יש טעות בסיסית בדבריך- גש נא לראש העמוד, ותראה מה כתוב למעלה- זה הרהור. הרהור זה לא שיר, הרהור בהגדרתו- שנייה, אני אלך להביא מילון.. "הִרְהוּר- מחשבה או רעיון החולפים בראש." אכן, כמו שאמרת- הם חולפים. אף יותר משיר. למה אנשים שמים פה שירים שלהם? למה לא לשמור במגירה? כנראה שרוצים לשתף אחרים בזה, שאנשים יביעו את דעתם בנוגע לשיר, איך השיר- האם השיר יפה, הצורה, התוכן, דרכי עיצוב, וכו'. כנ"ל עם סיפור, תמונה--- אבל הרהור? למה שי יקירנו שם פה הרהור שלו? האם מחשבה או רעיון החולפים בראש יכולים(/צריכים) להיות יפים? זה משנה בכלל? הם אמורים להביע רעיון מסויים. ישנם רעיונות שמובעים באמצעות שיר- ומוגדרים שירים, בגלל צורתם, בגלל שהכותב החליט שהם יהיו שיר. שי החליט שמה שהוא כתב ייקרא הרהור. כנראה שהוא בא לומר שהוא לא רוצה שרק נסתכל על היופי, אם בכלל-- אלא על הרעיון, נטו. אני מניחה שגם הכותב הדגול של הרהור זה רצה שנדבר עליו. הוא לא רצה שנגיד על זה 'יפה', 'שכוייח'-- או כל תגובה שטחית אחרת. ואולי גם הוא המשיך לחשוב על אותו רעיון, להרהר בו- אולי הוא שם את זה פה בשביל לשמוע מה אחרים חושבים, אני בתור אחת שכותבת קצת פה ושם, יודעת שאם אני מפרסמת שיר, אני רוצה תגובות שיהיו קצת יותר מהנהון, או משהו. ועוד משהו- ברגע שמשורר מפרסם שיר, כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו עליו- אביא לדוגמא את המורה שלי לספרות שהתווכחה עם דויד גרוסמן בכבודו ובעצמו על סוף של ספר אחד שלו- וזה לגיטימי לחלוטין- הוצאת יצירה מהידיים שלך, היא כבר לא בידיים שלך-- אלא של הקוראים. משום מה, יש לי הרגשה שמישהו עובד עליי ומה שכתבת זה סתם בצחוק, לא ייתכן ש.... אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון, למרות שלא יודעת כמה פירושים יכולים להיות ל'מגעיל ומטומטם'. נו טוב. לא ברור לי למה הגבתי כל כך ברצינות ובאריכות, אבל זה הכל למטרה טובה. כל טוב, עדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. חזק ביותר. מעלה דמעות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עכשיו אני היא זו שצריכה פתאום לענות על השאלות הקשות? [ליצירה]
- [ליצירה] אתם קרועים אתם!!! בבקשה, פיקוח נפש- תגידו לבנץ שיראה את זה- ואולי נפשו תינצל במקצת, בכל אופן אני רוצה שהוא יראה את זה. מישהו הפנה אותי שוב לאותו 'הרהור' מקסים, קראתי אותו כמה פעמים, ירדתי לתגובות, ואז. טוב, בנץ, עכשיו לא נעים לי. אבל, נו באמת- עצה לחיים טובים ושלמים יותר- אף פעם, אבל אף פעם-- גם אם זה הדבר הגרוע ביותר ששמעת, שאתה הכי לא מסכים איתו בעולם, אף פעם אל תגיד על דעה של מישהו, או על דברים של מישהו אחר שהם מגעילים ומטומטמים, כי לפי דעתי, לפחות, זה מראה אך ורק על הרמה של האדם שאומר את זה. אתה יכול שלא להסכים, לחלוק, או במקרה שלך- לתקן דברים של מישהו אחר, שלפי דעתך זוהי טעות. בדבריך אלה, (טוב, חוץ מכך שממש בידחת אותי, אתה ממש בן אדם משעשע!!) כל מה שהשגת זה פירוד בעם ישראל, והרי נאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך - וכל שאר הדברים השחוקים האלה, שכנראה עדיין לא חדרו אלייך- אין שום סיבה לקלל ולהשמיץ סתם. עד כאן הקדמה. עכשיו- תגובה עניינית לדבריך- תראה, יש טעות בסיסית בדבריך- גש נא לראש העמוד, ותראה מה כתוב למעלה- זה הרהור. הרהור זה לא שיר, הרהור בהגדרתו- שנייה, אני אלך להביא מילון.. "הִרְהוּר- מחשבה או רעיון החולפים בראש." אכן, כמו שאמרת- הם חולפים. אף יותר משיר. למה אנשים שמים פה שירים שלהם? למה לא לשמור במגירה? כנראה שרוצים לשתף אחרים בזה, שאנשים יביעו את דעתם בנוגע לשיר, איך השיר- האם השיר יפה, הצורה, התוכן, דרכי עיצוב, וכו'. כנ"ל עם סיפור, תמונה--- אבל הרהור? למה שי יקירנו שם פה הרהור שלו? האם מחשבה או רעיון החולפים בראש יכולים(/צריכים) להיות יפים? זה משנה בכלל? הם אמורים להביע רעיון מסויים. ישנם רעיונות שמובעים באמצעות שיר- ומוגדרים שירים, בגלל צורתם, בגלל שהכותב החליט שהם יהיו שיר. שי החליט שמה שהוא כתב ייקרא הרהור. כנראה שהוא בא לומר שהוא לא רוצה שרק נסתכל על היופי, אם בכלל-- אלא על הרעיון, נטו. אני מניחה שגם הכותב הדגול של הרהור זה רצה שנדבר עליו. הוא לא רצה שנגיד על זה 'יפה', 'שכוייח'-- או כל תגובה שטחית אחרת. ואולי גם הוא המשיך לחשוב על אותו רעיון, להרהר בו- אולי הוא שם את זה פה בשביל לשמוע מה אחרים חושבים, אני בתור אחת שכותבת קצת פה ושם, יודעת שאם אני מפרסמת שיר, אני רוצה תגובות שיהיו קצת יותר מהנהון, או משהו. ועוד משהו- ברגע שמשורר מפרסם שיר, כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו עליו- אביא לדוגמא את המורה שלי לספרות שהתווכחה עם דויד גרוסמן בכבודו ובעצמו על סוף של ספר אחד שלו- וזה לגיטימי לחלוטין- הוצאת יצירה מהידיים שלך, היא כבר לא בידיים שלך-- אלא של הקוראים. משום מה, יש לי הרגשה שמישהו עובד עליי ומה שכתבת זה סתם בצחוק, לא ייתכן ש.... אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון, למרות שלא יודעת כמה פירושים יכולים להיות ל'מגעיל ומטומטם'. נו טוב. לא ברור לי למה הגבתי כל כך ברצינות ובאריכות, אבל זה הכל למטרה טובה. כל טוב, עדי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת שזה מזכיר לי משהו, אבל זה ברור, בהתחשב בעובדה שביום שני יש לי בגרות על שירים כאלו בדיוק. אותו הנושא, והכל. זה כואב. אבל כשאין עם מי לדבר, אין על מה לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, לא יודעת... מה אתה חושב? [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוסיפה עוד כמה וכמה סעיפים. אהבתי את הראש.. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי, אני חושבת שהוא התכוון לזה. רסיס, אני לא באמת אמורה להיות מופתעת מהיופי, מהקסם, מהקיטשיות, מההזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מתוקי! אחותי ואני החלטנו לשים מלכודת עכברים. אבל שום עכבר לא בא. אז הכנסתי בובה-של-עכבר-כזאת-שרועדת-כמו-עכבר-כשמושכים-בחוט, והיא התעצבנה עליי. אז אמרתי לה שתשתוק ותשב יפה בתוך המלכודת. ואז אחותי באה, ראתה את זה והתחילה לייבב, שזה לא מוסרי מה שעשיתי, והפואנטה של כל הקטע הזה, היא: מלכודת עכברים זה לא מוסרי! ובמיוחד לא לבובות. [ליצירה]
- [ליצירה] הא. הדרך לגיהנום. [ליצירה]
תגובות