זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
נכון...
זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
[ליצירה]
באמת?
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
[ליצירה]
אני חושבת שזה נכון
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
רדפוש, אני פשוט אוהבת אותך! (;
אין עליך.
זהו. הייתי בטוחה שכתבתי על זה אבל מסתבר שלא; יש את העניין של ההדרגתיות בהבנה. בהתחלה הכלים - אז הלא מובן - החצי מובן - המובן והמסודר באופן שלם.
לילה טוב.
[ליצירה]
לא, זאת. תחשבו שוב. זאת היצירה.
ואני שמחה שזאת זאת.
כי היא עם איחול לא רגיל לשנה החדשה (;
אבל גם סתם ככה, שיר יפה. אומר המון בקצת מילים.
(בואו נעשה את זה לאט: בלי היצירה הראשונה שם, היו 10007. בלי השנייה - 10006... בלי היצירה הזאת היו 9999, לכן איתה זה 10000.)
[ליצירה]
וואו, טל!
בתור חברת מערכת עיתון, אני נדהמת ממך!
בי"ס לאומנות, לא שופטים, אוי, את קורעת....
צילום מדהים. (מציאת העומק בכל דבר, כישרון אדיר.) (אבל גם האיכות טובה. יצא מה שרצו שייצא.)(לפחות כך נראה.)
תגובות