ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] מס כימה עם הכולם שמעליי. אכן, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ובהמשך לדבריך, חתלתול, לא מצפה לתגובות נלהבות על השווצות ביכולת ההפשטה של אנשים. -- זה היה הקצנה. זה בא מיאוש. כן, אני חוששת שהתייאשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. אין מה לומר. גדול. מושלם. היי, מייאש. לא להצליח להתנתק ממנה, נו, אולי תיתן לזה עוד צ'אנס. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. מעביר טוב את הרעיון של השיר, מביא לנקודת-הזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב נשאלת השאלה, מה אתם חושבים שיפה יותר? ככה? או עם הרווחים הענקיים בין שורה לשורה? [ליצירה]
- [ליצירה] היי, רגע, זה אתה. -- |שוק| |חיוך רחב| [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, "ומלמדין אותו [את העוּבּר] כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה." (נידה ל:) המחשבה האחרונה שעוד נותרה לו לנחוץ. (אוף. השיר של אמיר גלבוע לא כאן. הוא יפה, ומתאים.) הסקרנות התמימה של הילד. היעדרותה של האם מהתמונה. רק האב בעולם שלו. אוהב, שליו, שלווה כזאת, דממה, אומרים שממש שקט שם בשניה שאחרי. אהבתי את כל המשמעויות השונות של האצבע, שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מדהים. ממש כמעט-מושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק, מה נסגר? הו, הו. וזה לא את, זה אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם אני זוכרת נכון, זה הופיע ב'שיפודים', נכון? [ליצירה]
תגובות