בס"ד
מצה עשירה - מצא טוב.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יישר כח! אתה באמת עושה לי את השבוע. [ליצירה]
- [ליצירה] סוסת אור בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות. רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה. בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם: זכור את אשר עשה לך עמלק. אינני מתכוון לשכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאת היצירה הזו צריך לקרוא ולבכות פעם אחת לפחות על כל קרבן של המרצחים... קראתי ארבע פעמים עד עכשיו, וארבע בכיתי. עד מתי?!? [ליצירה]
- [ליצירה] יוו ממש ג'יי. די. סלינג'ר במיטבו ההזוי והלא-מובן. (יום טוב לדגי בננה, לדוגמא). יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] ולעיתים: כמה קשה להתיר ייסורי-איסורי-אסורי קשר שכה בקלות נקשר; בכמה כח צריך להרפות לוותר, לבתר, לפטר; בכמה קשיים עולה הקלות השלת הנטלים הנמלים בהם עגנו. הפליגי, עופי, הינשאי... [ליצירה]
- [ליצירה] זו לי הפעם השלישית שאני קורא ונהנה. כל כך מוצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] בוכה. יושב ובוכה. אני לא צריך לרדת. אני יכול להמשיך. עד מתי? עד מתי!??! [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המלעיזים... איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה? תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב. הבנתם? [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון מדהים. דבר שני: אחד היה אברהם. כולו היה "אחד". נדרש פה רק "ויאמר" אחד. אברהם היה כולו "אחד". והוא באמת לא היסס. והוא באמת לא התיימר לרחם יותר מאב הרחמים. והוא באמת לא כעס. הוא באמת היה. אחד. בנימין [ליצירה]
תגובות