על סף ים סוף
בלב חשוף
עומד אני כך בתפילה
כשהים מראה לי את יופיו הנכסף והכסוף
את טיפות לבי אליו אפילה
קולי בקולות גליו יהא אסוף
ואור הירח מאיר מבעד לעננת האפילה
נצנוץ תקווה רך ובהיר מאיר ...מאיר..
תפילה אל מי שאמר והיה העולם
מול הים הכחול
שיציף את אהובתי מהים והנעלם
כי הוא הכל יכול
הו אז תצא נפשי אליה במחול
כשהיא תצא מים הפגישות
מים הבנות לקול הים הנשמע חלושות
מים הדמיונות
תגיע אליי אל הדיונות לקול תפילותיי הלחושות
שם שפתיי ושפתיה
יאמרו אליו תודה
וישורר לו רננות.
אבל בינתיים בו לי לא נמצא נתיב יבשה
אני ממשיך לצאת ולבוא בגליו כבר יותר משנתיים
אך דרך בו רגלי עוד לא כבשה
רוצה לעבור בחרבה
למצוא את שנפשי אהבה
שהמיים יעמדו כמו נד
אבל פה בין יאוש לתקווה
בין צפייה לאכזבה אני מתנדנד
מתי הים כבר יבקע
מתי לי דרך מימיו יפלסו
מתי מבטי בעומק עיניה ישקע
עת ציפורי הלילה מעלינו יטוסו
ולבי באהבתה ולבה באהבתי יתכסו
שמימיו כבר יהפכו לחומה
שתציל אותי מחילו היצר והחטא
במחוללים בנשמתי היהודית מהומה
חפצים להפוך את הלב החי למת .
ושוב יושב לי על חול שפת הים
מול עיניי עוברים זוגות חבוקי זרועות שחיוך וצחוק בוקעים משפתם
שמחים כאדם וחווה ביום הבראם
כל אחד מרגיש שלם עם חצי הנשמה האחר
אך אני מרגיש כמו ציפור בודד על גדר
שכל בני מינו כבר נדדו יחדיו למקום יפה ונעים יותר
אלוקיי אלוקיי אלוקים
אנא חלץ אדם מים בדידותו
פן בו יטבע ותאבד לעד תקוותו
הקרה נא לו את אהבת חייו את בת זוגתו תן לו עזר כנגדו
כי לא טוב היות האדם לבדו
פרשו כנפיים ונסקו אלי שמיים
שם לחשו סודות בשתיקת השקט כמו שיח הדגים הנסתר במיים
שם ימצאו במרחבי התכלת
אמונה בכח היכולת
שם קרוב לענני הכבשה ירחפו כמו לגופם אין מסה
ובעולמם אין מעמסה
אל עבר ארצות החום
שם אין לילה ואין יום
ואין דבר שיכונה נורא ואיום
אל עבר איי הנתינה
אופק האגו הצר לאופק אחר את מקומו פינה
אופק בצבע הלב אופק ששם היא אוהבת ושם הוא אוהב
תגובות