תקופת הילדות עכשיו מאחוריך
ובעולם הנערות עכשיו אתה שם מגוריך.
אך ערך תקופת הילדות עצום ורב
יקרה מפנינים ונוצצת מזהב.
יקרה וכבודה בחיותה ובפשיטות מבטה
ונצנוצה הוא נצנוץ קרני אור החיים על הנשמה בטבעיותה.
תפקידה לא כמכינה ומכשירה להמשך
אלא משהו בעצמיותה את החשיבות אליה מושך
לילות של תמימות ללא בלבול החושך
ימים של טוהר ללא שהיצר הרע בם יהא נושך.
תקופת הילדות
בה הודאות האלוקית והמחשבה האמונית זוהרת בחדות
אך מתי המבוגר יקשר שוב אליה ותהי לו לפדות
מתי ישכיל שלא הידיעה הרחבה
היא שתביא לו את ההרחבה
שלא ברבוי התחכום
אושרו יצמח ויקום
אלא בתמימות ובזוך הילדותי
שם יהא אושרו האמיתי.
אמנם אמת הדבר שיש בה גם חולשה
ולכן העמידה בשטף החיים ובסערות גליו תהי עליה קשה
החומר ורצון לבו גדל
והרוח גם כן ממנו לא מתבדל
ולא חדל מלהתגדל
על כן חובה
להניף אל על אל הגובה
את זאת הטהרה והתמה הנאווה
לאטה עם נקיון וזוהר לבבה
להעבירה לימי הגדלות
בדרך שהם יצקו בה את העוז הגבורה והאילות.
חיים שהרגשתם שפעה ברוך
בהם החוץ היה ממש כמו התוך
ששלהבת השמחה לא ידעה דעוך
שכוונת המעשים נבעה ממי תהומות הלב שופעי התכלת והזוך
שאת אגלי טל האהבה על הכל רצה הלב לנסוך
ולמראה אש האיבה והמלחמה היה משתומם ונבוך.
רגעי הילדות נאספים עכשיו בדיו העט
להאיר באורה את זו העת
הכל פיהם של ילדים שאין בו חטא
להמשיך גם אחרי שלהם ניתן הגט
להמשיך להקשיב לקולות הלב החי והבועט
שלעבר הגשמת יעוד נשמתו הוא דוהר ושועט.
בטרם יכלא בכלא תרבות המערב
שם הרוח לא יתערב
אל דאגה יום יפה יבוא והרע שבה יחרב
שם רק עשיות החומר ותענוגות החושים יהיו לדבר עצום ורב
שם מנימי הנפש דם כים זב
שהרי כל הכח מוסב
רק אל הפאר החיצוני שקר הכזב והמוחשב לנחשב
ואת שימת הלב אל תכונות וכשרונות נפשו עזוב עזב
ואל הפניומיות לא שב.
נופי ילדות מראה מואר עלולים להיראות בעתיד כחיים של אדם זר
אבל ברגעי חסד ישמע הד ניגונם מהמרחק מתנגן ושר
הנך נכנס אל שער .
שער שמכינסך לאי שם..
אי שם שם בין ארץ לשמיים אתה תלוי
בין דבקות בקרקע החושנית
לדבקות ברוח הפנימית
בין השבת הרוח והורדת הגשם
ובין סערות הגשם לתחנוני קולות הרוח .
אי שם בין ארץ לשמיים
אי שם בין פתוי הנחש
לדבר ה' המקודש
אי שם בין פיתוי הפרי התאווה לעיניים
לבין הרוח האלוקית המרחפת על פני המיים.
הלוואי שתקח אתך את הטוב המקודש הזה צידה לדרך
דרך של משמעות וערך.
