רגשות כעננים כשנצבעים באפור או בשחור אזי עולמך נמלא בקור וכל רגש מושלך כיוסף לבור
והוא זועק
בבור הריק
שאין בו מיים
אך נחשים ועקרבים נושכים שם ,מחשבים אותו לשבור או לפחות לקבור לא יותירו אף שיריים .
ובעתות סערה יתכן טפטוף קל עד כבד
של דמעות חמות מהעין או הלב עלים בצורת לבבות
ששמחה תקווה ולב פתוח ורך מסמלות
ינשרו עם משבי הרוחות והמחשבות
ויהיו למרמס אך מעצם היותם עדינים לא יזעקו :חמס
סובלים בדממה ואיש עליהם לא חס
עת יתפרקו על האדמה באופן כה גס.
וכך עולם נפש האדם
יחכה לשמש דומם
יתבונן לכאן אח"כ לשם יהיה בסדר אפי' אם היא תאיר ותחמם רק מעט
וגם זה באופן מעומעם ומגומגם
ואז בחסד האל
מגיח האור והחום שאליו כה ייחל
וגואל אותו מתוך הערפל
שבו היה נודד יומם וליל
נוטע בו זרעים של כח לפעול
לוחש לו שדווקא אחרי גשם הדמעות
מסוגל הוא לצמוח ולגדול
נותן לו להאמין בעצמו לקוות שאת העלים יוכל לאסוף ולהרים מהחול.
ואיתם לאור ירח מחוייך ומואר ששט בים שחור לצאת במחול ..
תגובות