בס"ד
חומות צריך לעיתים לשבור, לעיתים לכבוש בסערה ולעיתים נדירות סתם להמיס. אבל יש חומות-מכיוון-אחד, נסה את הדלת האחורית - והן אינן.
-------------------------------------
נכתב כתגובה ל'funland' מאת מאורה.
תודה, מונשמה. :)
[ליצירה]
סוסת אור
בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות.
רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה.
בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם:
זכור את אשר עשה לך עמלק.
אינני מתכוון לשכוח.
[ליצירה]
שי
ייתכן בהחלט שרבים מחו דמעה, ולבם נשבר. היוצר לא התכוון לסתור עובדה זו - עיין היטב. הנקודה היא שאנשי היישוב נצרים הוגלו מעל אדמתם, ביתם נהפך לזרים ונחלתם לנכרים.
הדמעות הן מה? פרס תנחומים?
[ליצירה]
מה אומר,
אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש.
ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו.
תגובות