בס"ד
חומות צריך לעיתים לשבור, לעיתים לכבוש בסערה ולעיתים נדירות סתם להמיס. אבל יש חומות-מכיוון-אחד, נסה את הדלת האחורית - והן אינן.
-------------------------------------
נכתב כתגובה ל'funland' מאת מאורה.
תודה, מונשמה. :)
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאד. נראה לי, שהלבן שממסגר את מוות מימין צריך להיות לבן פחות. ראשית הוא לבן יותר מהמסגור שמשמאל, והניגוד בינו לבין האישון רק מבליט את זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה במועדון... עם דויד גרוסמן, ויותר ממנו, הרבה יותר ממנו, דייויד פירסיג. אני לא אתחיל אפילו לנתח... [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האלוווו!!! "האבסבורגים", בלי שום "האג". וחוצמ'ה, אני שוקל לכתוב תשובה בשם המלכה ונחתום בטבעת על עיסתה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהמממ.... בתור אחד שלא אוהב לכתוב בחרוזים, יש כאן המון חרוזים :) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! עשוי טוב, ומביע! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב... כתוב כל כך יפה... ומה שהכי אהבתי - התקווה. הרי נביאי זעם, בניגוד לנביאי נחמה, לא מבטיחים חורבן. הם מאיימים בו. [ליצירה]
- [ליצירה] סוסת אור בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות. רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה. בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם: זכור את אשר עשה לך עמלק. אינני מתכוון לשכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! פשוט מדהים. יש מילים. הן בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עלא-כיפאק צחקתי מקרב! בנימין [ליצירה]
תגובות