מבקשת
לדעת את עצמי דרכך
ולאהוב.
מיגה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . תפסת את הרגע יותר טוב מכל הצלמים בעולם. אוייש! איך שאני אוהבת את הרגע הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] . אוריה, זה קטע פשוט תמים ומתוק. אז עכשיו אנחנו בפתח של תקופה רומנטית :) מקוה שנזכה לראות ממך עוד כמה קטעים חמודים וורודים אושר אני [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אהבתי את השפה בה את משתמשת [ליצירה]
- [ליצירה] מאורה העברת בי צמרמורת. הצלחת להעביר ממש את התחושה של הסתיו והרוח הסליחות והתשובה. אני אוהבת איך שאת כותבת. עוד! שנה מתוקה [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד אבל למה אני לא מכירה את הקטע של "הרבה פרחים" ושל " צחוק ארוך" אני הייתי אומרת "גיחוך". [ליצירה]
- [ליצירה] סתם משהו שמתאים לבוקר עצוב כמו היום :( [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב, הסתבכתי עם כל ההדגשות ולכן זה לא היה ברור בהתחלה. אז תיקנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב...הבהרונת קטנטונת, אז ככה... אין לי שום תחושה של "חנק" כתוצאה מעניין כיסוי הראש. הקטע לא נכתב מתוך נקודה של ביקורת על החיוב. ממש ממש לא! (ברור שקשה לכסות את הראש, אבל אצלי לפחות הקושי בא מהפן של "השינוי", זה שינוי לא קל, אבל זה ממש לא בא מתחושת חנק ודיכוי של הנשיות. דווקא יש משהו מאד נשי בלכסות את הראש. תתפלאו.) הקטע נכתב מתוך כאב על מערכת יחסים שהשתנתה כתוצאה מחתונה של חבירה. ובחרתי להביע את הכאב הזה דרך "הכיסוי הבולט לעין". זה הכל! הכיסוי החיצוני מזכיר יום יום שנעשה כיסוי מהותי יותר וזה מה שכואב. וואי, איך שזה כואב. אז זהו...הקטע נכתב מתוך כאב, קצת כעס, הבנה והמון אופטימיות ( בהקשר של ה"קשר". לא של הכיסוי.למי שעדיין לא הבין) אם הקטע היה נכתב לפני שנתיים הוא היה מלא רק במירמור ובכעס. אז דברים רק משתפרים. תתעודדו :) [ליצירה]
- [ליצירה] אסופית זה כ"כ יפה. עכשיו כתבתי קטע בנושא הזה בערך, אני עוד מתלבטת אם לפרסם. ( זוכרת? החשיפה...) [ליצירה]
- [ליצירה] . רק תזכירי לי איזה עיתון... [ליצירה]
תגובות