[ליצירה]
לדעתי בלבד :)
בחסד ורחמים :)
בהשתדלותנו . :)
הדרך בה תוארו החיים , המאבק - מעניינת ומובנת , לפי עיניי.
היה חסר (לי בלבד כמובן) - נקודת אור , איזה משהו מעיר,מעורר,מעודד שיפיח בתוכי תקווה ושמחה.
ואולי זה העניין לא? - המאבק והפשטות , כמעט פושטיות שבעלייה לאוטובוס ולסוע , כעין סיום , אם בכלל.
ואולי כשהשיר נכתב - בסוף עלית על אוטובוס?גם אפשרות.
אבל זה רק אני.
מעריך את השירה , תודה רבה :) ! ממש!
[ליצירה]
כואב , נכון ואמיתי
בהתחלה קראתי את הקדיש כהילול ותודה כנה ואמיתית - ואז השימוש של הקדיש - כקדיש יתום - הוריד לי מחשבה שאולי זו הצהרה של כאב , כמעט כמעט כמעט כמעט צינית סותרת מתריסה - בגלל הכאב.
ולבסוף אאמנתי בטוב - בכך שניתן לקרוא רק את המילים ,בלי ציניות , בלי התרסה , אלא באמונה תמימה ומקבלת - עם כל הצער והיגון. שאולי לכך גם מכוונים אותנו חז"ל.
ראיתי קטע של ש"י עגנון ז"ל שכתב על הקדיש - שהדיבור על הדרת המלך והשאיפה והתפילה לגידולו וכו' יחד עם השימוש בו באבלות - מביעים את העובדה שחוץ מאיבוד אדם , וחיים - איבדנו חיים בעולם , חלק מכבודו,"משקלו" של המלך נגוז, נעלם - כמלך במלחמה. שחייליו מתים - כבודו מושפל ומוכיח על חסרונו.
ראו שם - במילותי הוספתי יותר ממני ופחות ממנו.
[ליצירה]
תגובתי
בס"ד
אינשאללה
שלום עליך!
משמים ממש. התחברתי לניסוח, למרות שמספר מילים וצירופי מילים לא הובנו לי, עד כדי התחברות לגיבורה.
הפתעה גדולה היתה הפסקה הנוראית. הרבה ביקורת הרבה כאב יש לי על כולם.. אולי פחות על הבעל.. :)
הערות לפי רצון לקרוא, אפשר לדלג מבחינתי:
א. הרווחים, בטח שמת לב..
ב. זהו, נראה לי.
בהצלחה אמן!
[ליצירה]
אהבתי מאוד
הקשר אהוב לי מאוד.
ואפילו שהחלק הראשון אולי אמור לתאר עולם קשה,מציאות דורשת וכואבת ואף מכשילה אולי , מדבריך יוצא חזון של תקווה ומשמעות , ממשות של קשר מוביל מוליך ודואג , אוהב מאוד.
אולי אפילו אני קצת מצר וחושש על אובדן עולם מתוק זה בחלק האחרון .. ואולי ה"בא" של החורבן של העולם כפי שאנו מכירים אותו והעולם המתוק ובעל הערך והקשר.
תודה רבה לך :C !
[ליצירה]
אהבתי ממש
בחסד ורחמים :)
אממ שלומות , אהבתי ונהנתי.
הנופך הילדותי והתמים כל כך מתאים לדעתי עם הפשטות והתמימות של המילים הלא מסובכות שאסתר חיה בהן.
תודה רבה.
ואולי אני עייף אבל אולי שווה לבדוק את תחושת הרצף של הקריאה. כמו את הסוגריים להפוך למשפט רגיל או מסובך.
בהצלחה תמיד :)
[ליצירה]
מתחבר לי
לצער והיגון ממש של השוני והשינוי בין העבר להווה ובחשש אני מוסיף גם את העתיד.
אני ממש מתחבר לצער שאולי הדור הקודם חווה כשהוא רואה את אותו הדקל כביכול , את או חוץ , אותו הדבר.
אבל במציאות - זו לא יותר מאשלייה, מכלום מצופה בכלום מוחשי.
ולי זה כואב , ומר.
על טוב העבר וכלום ההווה ובחשש ותפילה לתיקון - אוסיף העתיד.
אבל יש טוב.. ואם הבסיס נגוז ואולי נעלם - הוא לשמחתי מתבסס מחדש ( בקצבו המדאיג מעט שלו) .
ועוד נזכה לפירות לדעתי :) אמן