האביב מדגדג לי באף ומפשיר לאט לאט את הלב נוזל לאיטו בקרבי מחמם את עצמות הקור משלג שעבר משכבר טוהר ותכול השמיים חודרים לי לעצב והופכים אותו על פניו, יופי הפריחה מאפשרת לי תקווה.