בס"ד
להיות אחרת
זה להיות קצת
אחרת
ולהרגיש
הכי
אחרת
בעולם. זה להיות
אני
מבלי לדעת בעצם
מה
כל-כך
אחרת
בלהיות אני?!
זה לרצות להיות הכי
קצת
ולהשאר תמיד
אחרת
ולזכור
שלהיות קצת אחרת
זה
להיות הכי
אחרת
בעולם.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי עצורת נשימה רוב הסיפור- זה הזכיר לי עבודת בגרות באומנות של חברה שלי, שצילמה בובות בצורה מאוד מאיימת ולא מחמיאה- המסר שהעברת מאוד חזק וחשוב- נהנתי מכל רגע. [ליצירה]
- [ליצירה] סופסוף קראתי [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת ולא מאשימה. אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך. קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה נראה כאילו שאת כן קצת כועסת- כי אם לא היית כועסת לא היית מעלה את הנושא וזוכרת אותו... אני מאחלת לך שתזכי בהכרה בה את חפצה, כי את ראויה לה... שיהיה רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
- [ליצירה] די נו! לא התכוונתי לשלוח את הכותרת של הקודם, סתם לחצתי אנטר וזה מה שיצא, אז הקודם זה הכותרת לעכשיו: יופי, בגלל שלא הבאת לי לקרוא את סיפורך (ואנא בלי תירוצים) ניגשתי למלאכה בעצמי, והריני נפעמת: ראשית, אני פשוט נהנת הנאה עצומה לקרוא את מה שאת כותבת, זה פשוט כיף. קולח, זורם, מובן אבל מתוחכם, עם מסר שהוא לא רק: "ועכשיו ילדים, תתייחסו יפה לילד הדחוי בכיתה" ותמיד משאיר מקום להרהר עמוקות על המדובר. שנית, נראה לי שיכלת הכתיבה שלך הולכת ומשתדרגת ומשתבחת עם הזמן, לא רק התוכן אלא גם האופן שבו את בוחרת לעצב את העלילה והתמונות בסיפור (למשל איך ששתי תמונות שונות של שני מצבים הולכות ומתמזגות אחת בשניה, וכו וכו) אז תודה רבה לך, שאת מאפשרת לי להנות מכל זה, זו זכות, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- זה כל-כך.... מהלב וישר לדף כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו. ......וגם ריגשת אותי, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש דמיינתי לעצמי את הבד שנפרם, את המשהו הזה שעוד רגע קט ויתפרק- הפזמון הזה מוסיף המון לשיר. והיה לי קצת עצוב- ההשלמה האכזרית הזאת עם המציאות- הסגנון השוטף של השיר הולם אותו, בכל אופן... שיר מוצלח :) [ליצירה]
תגובות