בס"ד
להיות אחרת
זה להיות קצת
אחרת
ולהרגיש
הכי
אחרת
בעולם. זה להיות
אני
מבלי לדעת בעצם
מה
כל-כך
אחרת
בלהיות אני?!
זה לרצות להיות הכי
קצת
ולהשאר תמיד
אחרת
ולזכור
שלהיות קצת אחרת
זה
להיות הכי
אחרת
בעולם.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקטע שאב אותי לרגע לתוך הסיטואציה הקשה. גם אותי מפחידה המחשבה על המחשבה. זו שתבוא "אחרי".... קשה להגיד משפטים נוסך "יהיה טוב" כי הכל תלוי בנו, במה שנחליט, שנאחז, שנקבע. תודה לך על הכתיבה, זה חשוב לקרוא דברים כאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ? זו ביקורת ממש חריפה, וממש קשה לי איתה. טשטשת לגמרי את הגבול בין "פקןדה בלתי חוקית בעליל" לבין פקודה שחלק מהציבור אומנם לא מסכים איתה, אבל בכל זאת, לא מדובר ב"בבאי יאר- 2"! אתה מציג באור מאוד נלעג הן את המפקד, והן את החיילים- שהם כולם חסרי מצפון למרות כל הציוד ה"דוסי" הכבד שעליהם. אני לא יודעת אם זו ביקורת שאתה מביע, פארודיה וכ"ו, אבל אותי זה הרגיז. אל תחשוב לרגע, שלמישהו מהחיילים או המפקדים, הולך להיות קל ומהנה אפילו- ב-י' באב. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה נראה כאילו שאת כן קצת כועסת- כי אם לא היית כועסת לא היית מעלה את הנושא וזוכרת אותו... אני מאחלת לך שתזכי בהכרה בה את חפצה, כי את ראויה לה... שיהיה רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בשמי ובשם מייק (מה?! מה מיכל עושה פה?!- כן, היה לנו בדיוק שעה לעשות משהו וזה לא הספיק לסרט, והיה מוקדם מדי ללכת לישון, אז אמרתי: וואי, מיכל- יש אתר מה-זה- מגניב- את חייבת לראות וכך נתגלגלנו לכאן בדרך לא דרך...) טוב, אז בשמי- כבר אמרתי לך מה אני חושבת, רק שהעניין מקבל כל הזמן משמעויות נוספות ושונות בחיים שלי, ופעם אני עומדת מצד זה של המתרס- ובד"כ מצידו האחר, לילה טוב לך (השעה עשר!!! ומחר אנו קמות בשש ללמוד להסטוריה..) אני מעבירה את השרביט למיכל... [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד אומרים כשילדים: מתחיל במכות ונגמר בנשיקות... כנראה יש משהו משלים בין השנים. בכל אופן, זה העלה לי חיוך ענק על הפרצוף. רעיון יפה- וכתוב בצורה שמשאירה את הקורא בסוף- מופתע. [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת ולא מאשימה. אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך. קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי הרבה מה להגיד לך, חוץ מזה שהייתי רוצה להחזיק לך את היד כל פעם שנגמר לך האוויר... אם תמשיכי להחזיק באמת שלך (ולא תמיד צריך להלחם על זה) מספיק זמן, היא תישאר כזו. את מציירת את העולם כל כך שחור, אבל מתי קמת בפעם ההאחרונה מוקדם בבוקר, נשמת את האוויר הטרי ושמעת איזה שיר טוב בגלגל"צ? האמת שלך מתחברת לטוב, לטוהר, לתום- יש את כל הדברים האלה בעולם הזה, יש לאמת שלך מקום. אני מאמינה שאם זה כ"כ חשוב לך את תמצאי את הדברים האלה... שיהיה לך המון טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] המשחק ששיחקת בשיר של נעמי שמר הניגוד בין השיר למציאות והמשחק מילים (הקול- הכל...) מעידים על שיר יוצא- דופן, שאפשר לגלות עליו עוד בקריאה שניה ושלישית ואפשר פשוט להנות גם רק בקריאה ראשונה. מקסים, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** בס"ד היה לי נעים לקרוא, מעניין שאת כותבת על גשם דווקא בקיץ. איכשהוא אני מרגישה שמה שכתבת יכול לקרות רק בסיפורים. אולי זה בגלל שאני כבר לא סופרת מרצפות כשאני הולכת ברחוב, או סתם כי בחום כזה של קיץ קשה לדמיין שלולית. [ליצירה]
תגובות