לך.....(פשוש) מחדש זה קורה לי, העצב הזה, ואל תשאל למה...זה לא יעזור. אתה מקרב אותי אליך בעוצמה כזו - נפלאה, שאני נוגעת בך , שפתיך בשפתיי וכמעט נמסת(אבל רק כמעט). ואז... משום מקום אתה מרחיק אותי גורם לי לחשוב, מכעיס אותי על דברים שנראים פעוטים אבל בשבילי זה לא. מחדש כל פעם זה קורה לי העצב הזה, ואל תשאל למה... כי זה לא יעזור. אני אוהבת אותך אתה יודע זאת לא כן? אז איך אתה מצליח לשנות בשניות את הכל, להפוך את הדברים כאילו לא היו, מטוב לרע. היום...רציתי שתבוא, שתעשה הכל כדי להישאר איתי , בשעה הקצרה הזו. והלכת- כאילו כלום. ובנוסף...ידעת שאני מסיימת את השיעור ב- 17:30 איפה היית מתוק? מתחת למיטה.... כאילו שכחת ממני. מה זה לא פוגע? ועוד אתה מצפה שהשיחה שלנו תהיה רגילה כשאתה מתקשר אליי ב- 18:30, כשבעוד שעה אתה צריך ללכת ללמוד ולא אכפת לך בכלל שלא התראנו. טוב. מה אני יכולה לומר? נראה מה יהיה היום.... שוב מחדש זה קורה לי העצב הזה.... 2/4/03