חשכת לילה כיום תאיר

ואשא עיני אל רום גדולתך,
ואתמה על דין צדק ,איפה ואיפה,
וחרון אז עלה באפי,על זו העוולה.
וכל תאוותי לבערה מנגעה.

וכאסורה ושבויה ושנאה בלבבי
ואתוץ המזבח ,ואת קרנותיו אחביא
למען יקוב הדין את ההר
וצדק יעשה לזה האיש הנמהר.

אז ישחיר דמי ,
ונופת זפת תזרום בלבבי,
ורוע אכזר אז יחלחל בעורקיי
וכל קרבי יזעקו אללי.

וברגע עת שערים יפתחו,
ועוד רגע לשמיים ארים את ידי
ואראה השטן כבר עומד לימיני
וכל חייליו מיחלים לקיללתי.

ולפתע עיני תראנה ולא זר,
את יוקר זיווך ,וצבא מלאכיך הנאמנים,
ונערתה עלי רוח ממרומים,
ואשליך מתוכי זה השחור לעולמים.

ובאורך הנעלם, אשמיד החושך לקצה גבולים,
ואנכי עומדת מולך כתולעת ולא איש,
וכל תפילתי - "בער מתוכי הרוע ,חיש".
ואדע כי ארך אפיים אתה
ובליבי אז רינה ושיר...
ובו ברגע תפילתי קיבלת,
חשכת לילה כיום תאיר.