בס"ד.
כשבקשת לשלוף חזרה
את חיצי אמריך
מהצלע החסרה שבי.
בכית
כי הכאב היה רב יותר.
ואני בכאביי,
הגשתי לך מנחת ניחומים
אמרים מפייסים
המסירים אשמה
ומותירים חפות
חבוטה.
מין להג שיכורים שכזה
של נפסדי ה"לחי השניה".
לאמור :
כי
את הרי המתת
לנגדי תמיד
ואך לעזרי.
וכי לובן הזקן - זקני
מיסורים שבהוכחה
כי כל שחור
סופו לבן.
ושהגשר אומנם צר למטה
אך רחב הוא למלוא
השמיים למעלה
לרומם הנפש הרצוצה
לאותה התכלת הזכה
להביט מעל,
במראה השבורה
המפזזת אלף כוכבים מחייכים
לאדם שבי, המסרב
למשול בך
תגובות