כאלף אבוקות האש הִתְּלַקֵחַ;

תִּמְרָתּ-הֶעַשַׁן האמירה בנחשול-אדירים.

להבות אדומות כשחר,

על-פני השְׁדֵמָה הִתְּפַשֶּטוּ;

אל מול רכבים דוהרים.

 

אל תוך שְׁחוֹר-הַלַיִל התנגחה השלהבת;

עוצמת-שלהביה

בתלכיד-זיקים התמזגה.

כאלף אבוקות האש התלקח;

תמרת-העשן האמירה ונסקה.

 

כאותה אש האדירים

עוד יתפרץ מהפכני רוח;

אינספור אבוקות ולפידים ידלקו.

לסדום ועמורה חדשות

יהפוך גוף של כל פקידונת.

כל שר וראש משטרה

בראשם ישלמו.

 

הם יתחננו לאל עליון: הצילינו!

אך שום אל, אשֵרה להם לא יסכית.

כצאן לטבח, יובלו אלה שאינם רגש;

עוד יבולע בם על מעשם המשחית.

 

עוד מוֹתּ-ימותו ארורי-מעש;

גַשֵם-תתגשם נבואת נביאי-ישראל.

כוהני הבעל הציוני

לחצרות-המטרה פוֹל-יִפּוֹלוּ;

באש-התופת יתייסר כל נוכל.

 

מושחתי ישראל אין לכם כּוֹפֶר!

יום-דינכם יהיה כיליונכם.

מספיק עוול עוללתם!

כעת נעולל עוול לכם!