בס"ד

נישא על כנפי הרוח,

זרמי אוויר מהדהדים באוזנַי,

מרקם התכלת נפרש מכל עבר.

פרצי הוויה מתדפקים על גופי,

עורגים בכסיפה, לוחשים בדממה,

מאווים להישפך למרחב האינסופי.

שועטים החוצה, מכל צד,

מתפרשים על כל המציאות,

ממצים את יכולתם המוחלטת.

ואני שם, מתרונן, מגלה את עצמוּתי,

את כוחותיי הגנוזים, עמוק בפנים.

פורש ידיי כלפי מעלה, ומודה לאלוקים.