בס"ד

לאט לאט היא גלשה למטה,

הרגשתי את החלקתה על אפי המיוזע,

עוד טיפה שנפלה על הרצפה.

הזמן כעומד מלכת,

כל שנייה כדקה,

ואני סובל בשקט,

מתי כבר נגיע...

קרן אור דקיקה חודרת דרך חרך בווילון,

פוגעת בדיוק בעיני המוכה עיוורון,

מתפלל שכבר יגמר...

הבטרייה נגמרה כבר לפני שעות,

ואיתה התקווה היחידה לבלות.

___

והוא יושב לידי, מעיין להנאתו בספרון,

רגוע, שליו ומלא בטחון.

מדי פעם מתפרץ בהתלהבות,

מקריא את המילים הבלתי מובנות,

מסביר לעצמו ללא לאוּת,

אך אני כבר מזמן הפסקתי לקרוא בנסיעות.