ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יצא לי פוסט-מודרניסטי קמעא, הא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (: כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. מ צ ו י י ן ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...) אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה. יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם. ולגבי עצמי... ובכן... רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...) קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר. סוערה-פנסאית-פלורנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!! ביקורת נוקבת לכל השירים והמשוררים. נו.. אז איפה אתה באמת? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו, איזה יופי. קלאסי, פשוט קלאסי. ככה צריך לכתוב. אה, וזה הזכיר לי את "את חירותי", וזאת בהחלט מחמאה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בן, אני מבינה את הצורך לכתוב ולפרוק. אבל קודם כל.. אצלי, לפחות, ישנם שירים שאני כותבת אך ורק לעצמי. לא חושבת שמשהו טוב יצא מכך שאנשים אחרים יקראו. בעניינים שבין אדם למקום, ובפרט בעניינים כאלה, אני חושבת שחז"ל כבר הגדירו את הגבולות ואמרו שווידוי עליהם הוא בין האדם לבין קונו בלבד. ולא סתם. ואם תאמר שפרסמת כדי להעלות למודעות- הרי שאני בטוחה שהמודעות לתופעות האלה קיימת. מה גם, שאולי כשכתבת התכוונת להביע זעקה.. ניתן לפרש את השיר גם אחרת. ועובדה שיש מי מבין המגיבים שגם עשו זאת.. זה מה שאני חושבת, לא מנסה לפגוע או להתנשא חלילה, פשוט- מרגישה חלק מהאתר הזה ואכפת לי מתוכנו ומצורתו... [ליצירה]
- [ליצירה] ... כלומר- לא מצליחה לראות את התמונה. בכלל, אני מצליחה לראות רק חלק מהיצירות שלך. על חלק מופיע איקס. זה רק אצלי ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אויש, נו, אל תהיה קטנוני... (: חוצמזה, "צרי" זאת מילה יפה. אני לא אוהבת כ"כ את "נבו"... [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו! תמונה טובה. ממש.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא יבוא. הוא תמיד בא בסוף. --- וכתבת את זה טוב מאוד. רק הערה קטנטנה.. בבית הראשון, אחרי "ואי שם אויב"- לא הייתי שמה פסיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה אומר המון. המון המון. תראי, תפיסת החיים לא תשנה, אבל המוקד כן. [ליצירה]
תגובות