ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יצא לי פוסט-מודרניסטי קמעא, הא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (: כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. מ צ ו י י ן ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...) אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה. יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם. ולגבי עצמי... ובכן... רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...) קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר. סוערה-פנסאית-פלורנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!! ביקורת נוקבת לכל השירים והמשוררים. נו.. אז איפה אתה באמת? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. .. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ודווקא אני מבינה אותך, ואני חושבת שטוב עשית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה. ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל. ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות. אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות. בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בהחלט ממי (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדידה, את מפחידה אותי לפעמים. לא הייתי מעיזה להעלות על דל מקלדתי כזה דבר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... או, כאן רואים אותו (חמודי :). זו הכי טובה מבין ה-3. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה מחוק! ((: וזה מעולה!.. [ליצירה]
תגובות