שמש שוקעת,

ירח בודד.

חיי יאוש,

מלאים בכאב.

ולפתע,

מציץ מן החשיכה,

כוכב קטן,

המארח חברה.

חיים ארוכים

אך ללא שלוה,

הנפש לא שקטה

ולא באה אל המנוחה. 

ועתה,

בהפתח פתח לתקווה,

עולה התמיהה,

האם הגיע העת להשלמה.