מַקְלוֹתֵיכֶם בִּידֵיכֶם וְשִׂמְלוֹתֵיכֶם

בְּצֶקְכֶם רָגוּעַ וּבְלִי חִפָּזוֹן וְחֹרִים חֹרִים.

כָּכָה תֵּצְאוּ וְהַיָּד עוֹד מְגֹאֶלֶת דָּם

מְסַמֶּנֶת מְזוּזוֹת לְלֹא פּוֹסֵחַ שֶׁיַּגִּיד

אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, כָּכָה, אֲנִי בִּגְבוּרָתִי אֲנִי בְּקִינָה וּנְהִי

בְּחֶרְפָּה בִּצְרָחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם

בְּסוֹף מַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת

מְצַלֵּם בְּמַצְלֵמַת וִידֵאוֹ בֵּיתִית,

בִּירִיָּה מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב

בְּשָׁעָה שֶׁבָּתֵּיכֶם צְרוּרִים עַל מִשְׁאָרוֹת זִכְרוֹנוֹתֵיכֶם

כָּכָה תֹּאכְלוּ אֶת חֲלוֹמוֹתֵיכֶם נָא, נְקוּבִים

עַל עֲלֵי חַסָּה תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ

 בְּגוּשׁ קָטִיף וְהַרְבֵּה קֶרָמִיקָה וּבְרֵכוֹת נֶחְמָדוֹת

שָם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּשׁוֹכְחֵנוּ אֶת

שׁוֹכְחֵנוּ. בְּזוֹכְרֵנוּ אֶת תוללנו

עָרוּ עָרוּ עַד הַיְּסוֹד בָּהּ

קִבְרוֹת יְלָדֵינוּ הַמְּתוּקִים

רַגְלֵי יְלָדֵינוּ הַכְּרוּתוֹת

תַּהֲלוּכַת הַמְּזַנְּקִים שֶׁפִי,

לִהְיוֹת עֲנָנִים לִהְיוֹת מוֹשִׁיעִים לִהְיוֹת

מַלְאָכִים לִשְׁמֹעַ מַלְאָכִים אוֹמְרִים שִׁירָה וְאֵיךְ

 א-ל-ק-י-ם צוֹעֲקִים

מעֲשֵׂי יָדַי מִתְנַתְּקִים וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה

 

וַאֲנִי אֵין לִבִּי צוֹחֵק וְאֵין קִינָה

 רַק כְּאֵימַת לוֹט וּבְנוֹתָיו בַּמְּעָרָה.