בשירי מרים כְּשֶׁצַפְתָה מִרְיָם בְּתוֹךְ הַסּוּף בְּתִינוֹק אֶחָד נוֹלָד הִיא חַשְׁבָה עַל גְדוֹל הַדּוֹר, אָבִיהַ שֶׁפָּסַק לֹא לְהבִיא עוֹד יְלָדִים וְהִיא, אִשָּׁה, כַּרָגִיל הֶעֱמִידָה אוֹתוֹ עַל טָעוּתוֹ כְּמוֹ נָשִׁים הַרְבֶּה, בּוֹרְאוֹת מְרֶחֶם, עַל טָעוּתוֹ הַמִּזְעֲרִית, חַשְׁבָה עַל אִמָא-לֶה יוֹכֶבֶד שֶׁהַלְכָה בִּצְעָדִים שְׁקֵטִים לַחֲדַר הַשֵּׁינָה, חַשְׁבָה עַל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת הַרֶחֶם שֶׁגְבָרִים לֹא יִשְׁמְעוּ מְרֶחֶם תְּרוּעֲתַן אֶת קוֹלוֹת הַגַּעֲגוּעַ אֶת קוֹל דְּמֵיהֶן שֶׁל נְעֲרוֹת מִזְרָחִיוֹת, אֶת קוֹל הַרַחֲמִים וּפוֹסְקִים 30% שֶׁל פְּסָק - וְלֹא מֵאָה אֲחוּז! פּוֹסְקִים וְלֹא עֵרִים אֶל הַתֵּבָה תֵּבַת הַתְּהוּדָּה תֵּבָה – מִלָה, שֶׁאוֹמֶרֶת רַק: לְמען שְׁמוֹ , בְּאַהֲבָה. ................................................. חיי משה/ יוסף עוזר כל כך הרבה נשים סביבו בקושי גבר אחד, אביו מסביב לתינוק בלי שם שעתיד להיפרד מאהבה בתענוגים עם רעייתו כשיהיה משה של רוח, ויהיה גבר הבדידות והמסווה. נחשוב עליך אישה, יוכבד מרפדת, מחביאה אותי בעליית הגג כמעט כתבתי שם יומן אישי שיתועד ביד ושם אני יודע שכמעט חנקת אותי שלא אבכה ואעורר לבכות את כל התינוקות ועוד אישה – מרים, אחותי, בגללה הפכתי להיות XY שמעדיף גחלים ולא זהב, כל החיים: גחלים וגמגום אני זוכר איך הביצית כמעט התפספסה, אם לא היית רומזת רמזים עבים לאבא ובתיה המקסימה, היא שהפכה מִקְוֶה לתקווה ואַמָתָה, מצרית עם עין בפרופיל, שנכנסה בין השיחים מַשְׁתָה סירה זעירה וכל העולם חותר מאז אל התיבה ולמה לא שומעים מילה אחת מאבא עמרם, אבא, איפה אתה? כולן פגשו אותי בקטע שיטיס אותי אל ההר, נתנו תמיכה ריגשית ותשומת לב נשית נשים יוצרות גברים בדם ורחמים שלא אבדיל בין דם לדם, הצלתי אנשים הצלתי נערות מדיניות ולידן, שוב ליד נשים, במי הבאר, ראיתי את בבואת האושר והעצב: מרצדת בעיגולי המים ואיפה הוא, פוסק הדור שיביט גם הוא במה שמשתקף, ספרדיה אחת יציל כמוני משנאת אשכנזים? עשב הסוף מרשרש על זה מולי ממש אדוות צדק והין צדק שחקקתי בתנך לא שמעתן אותי מדבר על זה, בשמות, בויקרא? לא במדבר? לא דברים? אני בהלם. פשוט: אתם הורגים אותי. ........................................... אישתי מופקעת/ י.ע. אישתי מופקעת מן האור שנח על אדן חלוני ונעצר כזבוב על קורי עכביש ראיתי רוח יפה יודעת שאני אשקה אותה מילים לחות ורוך שלא ידעתי כבר שנים. כמו הפירות הנרקבים תמיד אצלנו במקרר שכבר מבינים שהם נקנו ביוקר לא כדי שיאכלו כן, היא תחזור גם הלילה מאוחר מאד - היא אומרת: שיעורי תורה.