דגל על פני שלג ניתך
והוא חצי קרוע
מוגף אולי מובס
ואין פה ואין מצפצף
זולת המיית הרוח
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :-) ישי יקירי יוסי בנאי לא היה תימני. מדובר כאן בזהר ארגוב [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקורית, נראה כי הציור צוייר כמבטה של השושנה אל החוחים הסוגרים עליה מכל עבר, דבר המעניק ליצירה גוון מיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] אינשללה והשושלת האקזיסטרחאללית של החמאס תקים שותפות שלום עם שושלת אל נכבה פלסטין ויחד יפריחו לובן יונים ותפרחת הרדוף ובקלווה בחינם ובא לרמללה גואל ולירושלמי שמואל! [ליצירה]
- [ליצירה] 2 צדדים למטבע ו2 צדדים למטוטלת כתוב יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תלמוד לומר, אמר רב ירושלמי אמר רב: "הציונים נמאסתם ונשברתם!" קא משמע לן, מרוב שנמאסה עליהם עצמיותן ורצו לחבול בעצמם בתענית כלשהיא , אזי נתפוקקה קומתן, שהיו שחים לפני אבינו שבשמיים צור ישראל וגואלו בין קריאת התורה לבין מוסף של שבת, ועדיין לא אכלו לפני הקידוש, או קידושא רבא. ועל כן אמר רבינו הקדוש: "הבאתם יותר נזק מהועיל" ועוד אמר רבי חכינאי בן קטורת הערביים: "מאות אלפי פלסטינים בנכבא גירשתם" ומהו הגירוש אם לא גירוש בגרוש שהרי לא נתנו להם אלא לחם וחמת מים כפי שעשתה שרה אמנו להגר ובנה ישמעאל שהיו מהלכין במדבר שור ובא רבנו שמואל ירושלמי ופתח להם את שולחנו של אברהם ואיסמעיל ושם שם חמת מים ופיתות וחומוס אסלי להרוות רעבונם. ואמר רב ירושלמי אמר רב: "מפיכם נודף ריח מגעיל" והרי איך הגר וישמעאל ילכו רעבים וצמאים ומפיהם יהיה ריח של גן עדן? וזה מתקשר למתפללים שלא אוכלים לפני הקידוש ומפיהם נודף ריח שומין ובצלי"ן של שינה רחמנא ליצן, השם יברכנו ויצילנו מחטאת הציונות שרצתה לעקור הכל! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כושר הבעה והבניית שיר -אתה יוצר מוכשר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מונולוג רגיש ואמיתי, לדעתי הקטע כאן הוא מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] "לנוע ולחולל את המהפכה?" איזו מהפכה? האם מהפכה בסגנון ירושלמי?... אבל מאידך- אכן, בריקוד יש כוח. בתנועה יש את העוצמה ואת הכוח ואת הקתרזיס ממש כפי שיש בהתעמלות. [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה להקי עננים שטים על הרקיע; מעבר לתהומות הרים, השמש עולה. מעל שְדוֹת ירוקים, רוח רענן רוחפת. נחלים ופלגי מים, שבים לתהילה. השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים) כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה) גשמי חורף, בזעף - מטחו מכה בארץ. הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס. הנהרות נישאים על גדותיים. ססגון התפרחת, שטיחו פורש. חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת) עמודו של השחר, בלב שממה בוקע. עם רדת הליל, מסך כוכבים נדלק. בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע. העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק... כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר... ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת ) וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר: "העולם מבועו לא פוסק" כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת. [ליצירה]
- [ליצירה] רבתודות לאה ! [ליצירה]
תגובות