היא רואה הרים וגאיות ושדות מוריקים,
היא רואה את התכלת, השמיים, את אלוקים.
היא רואה כנגד עיניה, דרך לעולם אחר
ותקווה ואושר... והרבה , ועוד יותר.

היא מריחה את ריחה
של האהבה והפריחה
של הטוהר שעוד מעט יגיעו
מתכוונת להצליח,
מצליחה להתכוון,
וחולמת חלומות של עוד הרבה,
ועוד יותר.

היא שומעת עוד שיר שמתנגן,
ונשאר ולא עוזב גם בשנתה,
מילותיו אומרות תקווה ואושר
התחלה של חיוכים.
העצב יעלם, מהפחד תתעלם,
רצה על הגשר להגיע לאי-שם.

היא טועמת דמעותיה,
מתוקות מדבש הפכו הן.
עפה בדרך פושטת זרועותיה,
לחבק את הבאות.
מתפללת להצליח,
מצליחה להתפלל.
וסוף סוף מפנימה,
שיש גם מאזין.

ליבה נוגע בעוד כמה לבבות,
וידיה מחבקות אינסוף ידיים.
היא מרחפת, חופשייה בשדות המוריקים,
בתכלת, בשמיים, בתפילה לאלוקים.