בס"ד.
תורת אמת, משדרת ללא הרף, ברמות שונות ובתדרים מגוונים עד למאד.
אור השמש של העת, תמיד מרבה ומוסיף השתקפויות נוספות ובחתכים שונים ולמלוא היקף המעגל. וכך "אורג" הוא ולפעמים מבלי משים, "מסכתות נוספות" של אמת מוספת, משלימה ומאירה יותר בחיוניותה.
ואשר מייחלות לחשיפתן לאור עולם
על כן, את אשר הורגלנו, כי יש לכאורה, רשימה סגורה של מידות שהתורה נדרשת בהן , יכול שבכך, אנו מקפחים את עצמינו ואת האמת האלוקית האין סופית.
כך או אחרת, אין ספק, שבעתיד יצטרפו , מידות וכלים נוספים לאותה הרשימה.כמו ורק דרך משל : "שאילות" , "השתלות נרדפות" והקשים ברמות אחרות מזה שהכרנו.
על רקע זה, אולי תובן הדינאמיקה הבאה.
זה" : אומנם הינו כינוי מרמז או מצביע על הכל : חפץ, זמן ואדם. אך בהיות והאדם עולה על כולם, ראוי לכתחילה בכל מקום שמילה זו מופיעה לנסות ולזהותה בנוסף, עם המיצוי האופטימלי של תפארתה : "האדם" . יהא זה ערך מוסף לכל פשט ופשט בבחינת נשמה יתירה לגוף.
וזהו שהכתוב גם מרמז : "וזה- כל האדם
וכן שנאמר : " זה ינחמנו"
ו"זה האיש משה". וכן עוד על זה הדרך.
אבל מרחיק לכת מכל הנאמר
בשולי חומש דברים, משה מתייחס שוב ושוב לתורה בכינוי "הזאת" והנה כסיכום לכל הדברים כאמור לפתע נזקק הוא למילים כוללות ומכלילות יותר לאמור : "ספר התורה הזה" לומר לך :
כי "זה כל האדם"
מתחבר למהות ותכלית "ספר התורה הזה"
כי כל ספר התורה לא נועד אלא למען עיקר תכליתה של הבריאה- האדם באשר הוא אדם וזהו עיקר המימוש והביטוי : "צלם אלוקים"
וכחותם של חידה: "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה "ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל.
משה אהרון
תגובות