להקת צבעונים צהובים

בדמיונות שלי אתמקם על הרגבים,

ביניהם ותחתם של להקת צבעונים

צהובים,

עצומים,

גבוהים כמעט עד השמש או עד

מרומם של השמיים המעוננים.

שייספגו את טיפות הגשם לפני

שייפלו עליי,

שייקחו עם הרוח את כל הכאב,

שלא יתפשט,

שיסתירו אותי מזילה שוב דמעה

של שיברון.

אלוהים,

שתשכך הסערה, שהשמיים יתבהרו,

שהדמעות יישארו חנוקות או ייצאו

עד סופן המר.

שאהיה חזקה,

לא כמו אמש,

לא כמו היום.