פתאום נהיה ממש עמוס,
הזמן על-ידי עובר.
מתחיל למהר לו ולטוס
אל מה שיותר בוער.
אין רגע לאותם הרהורים,
שעוד מקודם חשבתי לחשוב.
סתם דברים פתוחים וסגורים.
צריך כבר לקום ולעזוב.
כל היפה, הטוב ושכאב,
זה שוקע, ובנתיים אוותר.
ים המחשבות האלה עכשיו,
שאין אליהן פנאי יותר.
תגובות