ברגעים כמו אלה אני רוצה לכתוב את עצמי למוות. לפרט כל מחשבה, כל תחושה, כל רגש עד לנימי-נימיו, עד שהקורא יוכל להבין בדיוק איך זה אמור להרגיש ומה זה אומר, ואז לא יהיה בי צורך יותר ככלי-תמסורת ואוכל להיפטר מן העולם משומשת.

לרגעים כמו אלה צריך להיות צבע זוהר כדי שנדע לזהות עוד מרחוק שהם באים ולברוח לים, שם דברים לעולם לא יוכלו להיות לגמרי שליליים. טעיתי, לא ראיתי שהוא מגיע, וכל הערב הייתי עם חברים טובים, שיחות סרק וקפה.כמובן שזה רק העצים אותו, מיד פעם שמעתי את הצחוק שלו מתגלגל  יחד עם הג'אז אל קירות החדר הכתומים.

במכונית שלי מצאת צדפים ושוקולד.נורא הצחיק אותך למצוא מאפיינים כ"כ ברורים , לגלות אותי מפוזרת בתא הכפפות. הבטתי בך קצת מופתעת, קצת מצפה. אם היית הוא, זה היה נגמר אחרת.

ברגע כמו זה, אני מגלמת געגוע. תפקיד קשה.