מְעוֹלָם לֹא כָתַבְתִּי שִׁרִים
רָק מַחֲשָׁבוֹת שְׁבָּעוֹלָם
גַּזָרְתִּי לִגְזָרִים
רָק צְעֲקוֹת הַלֶב
מוֹלָלְתִּי לְמִלִּים
וְהִכְתָמְתִּי בִדְיוֹ
אֶת נַפְשִׁי.
באנה כבאב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] במחילה מבעל/ת השיר - (ואף על פי כן אפתח בשבח האכסניה) - השיר מקסים. לדעתי העולם אכן שלוב והחורבן הכללי והפרטי וגאולה הפרטית והכללית שלובים הם יחד. ולעניינו - חורבן גוש קטיף הוא חורבן לא בגלל אבדות בנפש. איננו מבכים בט' באב את בית המקדש רק בגלל האבדות שהיו במרד הגדול שאם כן הרי שבשואה, או אולי אף במרד בר כוכבא נהרגו יותר יהודים והיינו צריכים להסב את עיקרו של ט' באב עליהם. אנו מבכים את חורבנו של רעיון של מציאות חיים שהיתה כל עולמם של רבים. וכך, יחד עם כל האסונות שקרו לעם ישראל, נכנס הוא לאבל הכבד שלנו על חורבן הבית - על כך שהשכינה בגלות, על כך שהעולם איננו שלם, על שכך שישיבתנו בארץ איננה שלמה. [ליצירה]
- [ליצירה] חדל ממנו ונעבדה את אלוהינו אני לא יודע למה בכלל להגיב ליצירותיך. אם מעדיף אתה את האלילות ההלניסטית שכבשה את העולם כדי להפיץ את הנאורות של הפוליס את אוניברסליות הנוצרית שהרוותה נתיב של דם מאירופה ועד למזרח התיכון במסעות הצלב, ובהנחלת רעיונותיה רצחה מליונים בכל אתר ואתר. או את הקומניזם עליו אתה מוסר את נפשך שרק הוסיף שלום ואחווה בין פועלי העולם. חדל לך מן העם היושב בציון ששורשיו מוטבעים כדבריך כה עמוק בגזענות, לך אל הנצרות הכלל עולמית, או אולי אל האסלאם הפלורליסטי, או שמא - לקובה הקומוניסטית, בנה עולם חדש מן היסוד על אי בודד, תמציא לעצמך שפה חדשה שאיננה נגועה כמו העברית בהבחנות בין המינים וכיוב', וחיה באושר ועושר. מה אתה רוצה מאיתנו? אין כל חדש בדבריך, כבר המן אמרם, דבריך אינם נשמעים, חדל ממנו ונעבדה את אלוהינו. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כבאבש! אני מאמין האמונה שלמה בביאת משיח העמים ואף על פי שיתמהמה, ואף על פי שיהרוג מליונים, אחכה לו בכל יום שיבוא - נשמתו של יוסף ג'וגשווילי קחיני! (קומניזם כדת להמונים? אני מעדיף להדמות לקודשא בריך הוא). איזה כיף לראות שיש מקום שאפשר לבוא אליו ולדעת בביטחון ששום דבר לא השתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! דווקא בתוך אחד שסולד מאוד מציורים של פרחים (לקחת פרח, עקרת אותו, ואח"כ אתה מנציח את גסיסתו) אהבתי את הזר החלומי. (לדעתי הפרח משמאל למעלה פוגם קצת בקומפוזיציה היפה של היצירה) הצלחת להחיות את הפרחים מגסיסתם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי. אשריך שאתה זוכה לכך. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסבכר - הרהורי התשובה שלך הם הדבר הכי מעניין שקורה באתר הזה, לטעמי. שמח מאוד לראות מפרי עטך. יותם. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה לכתוב בכותרת... מדהים. אין לי מילים. עלו דמעות בעיני (גם לב איש הפח שלי נשבר לפעמים). לבי איתך, משתתף באבלינו. מה אומר? בבניין ירושלים ננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב כיף לראות ששבת אלינו (מניו זילנד?) מדויק סדור ומבולגן כהרגלך שלום עליך (רבי ומורי?). [ליצירה]
- [ליצירה] העז מדברת בתגובה לעידו שטיינמן ופוטו אלבום היקרים - יכולים אתם לטעון כי הביצוע גרוע (ויכול להיות שאף אסכים איתכם שאפשר היה לבצע טוב יותר) יכולים אתם לטעון כי אתם חולק על מסריה של העז אתם גם יכולים לטעון שלא הבנתם את האמירה (שזו ד"א ביקורת נוקבת שצריכה להיאמר) אבל אינכם יכול לקום ולטעון ש"אין פה אמירה". אינך יכולים לטעון כן, ראשית, מאחר ועבורי היצירה הנ"ל הינה בעלת משמעות רבה, והיא מסמכמת שני עולמות ושתי תקופות בחיי. תקופה של שוטטות בהרים ברעיית עיזים ותקופה של חזרה לתרבות העירונית המתועשת; עולם של חופש וחיבור לטבע מול עולם של קופסאות וטבע בצנצנת. ודווקא המפגש של המלאכותי (הברזל) עם הטבע (העז, ההרים האבנים) שבסופו של דבר מביא לנו אשליה של טבע (הפארק בו צולמה) אך כולא אותנו מבאמת להשתחרר מכבלי העיר הוא מבחינתי הסיכום (סינתזה?) של התקופות. ושנית, ללא קשר ליצירה, לדעתי אין יצירה שאין לה מסר, כמו ששאין פעולה אנושית שאין לה מסר. גם פרה על אבנים מביעה מסר כלשהו, והעולם כולו הוא דיסקורס בין הלוקחים בו חלק. אפשר לחלוק על המסר, אפשר לומר שהמסר לא שווה עיון, אבל אי אפשר להגיד שאין אמירה כי אין מציאות כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] היש לך רגש טיפין? אנכרוניסטי ברעיונו ומגושם בביצועו. זו דעתי עכ"פ. לשאלתך - האם יש לכם רגש טיפין - אשאל - ואתה - האם יש לך רגש טיפין. לא על בתי הערבים. וכי מה מותר הוא הערבי מהיהודי, שההתנתקות בעיניך רק המתאבן, ואילו על כל בית ערבי דמעותיך ניגרות. תוכל לטעון טיעונים מדיניים בדבר, אבל איך תוכל לטעון, אם מדובר ברגש, כי את בית הערבי יש להקים ואת בית היהודי לא. (אלא אם כן תאמר בגלוי את המתפרש מדבריך - הלאה יהודי חדש, בחזרה ליהודי הנודד, נישא את מטלטלינו ונמשיכה.) בברכת התפקחות. [ליצירה]
תגובות