הַאֻמְנָם,
עוֹד יָבֹאוּ יָמִים

בָּם אַתָּה הַהוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם

תִּצְפֵּה בִדְּמָמָה בַחַמָּה הַכַּלָּה

וְאוֹרוֹת שְׂקִיעֲתָה הַנוּגִים

יְלַחֵכוּ רִמְצֵי שִּׁבֳּלֶיךָ

קְבוּצוֹת שְׂעַרְךָ הַיָבֵשׁ.

וְתַקְבִּיל -

בְּשִׂמְחָה בְרִנָּה וּבְחֶסֶד

אֶת פָּנֶיהָ - עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ

פְּנֵי בָּאָה בְשָׁלוֹם לִקְרָאתֶךָ

וְתִיסַב בַּת זוּגְךָ

וּבָם תָנוּחוּ -

וְתָנוּחַ בָּהּ.

ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד) לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב טו) לך בשלום הלך ונתלה:  ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר (בראשית טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום: (מסכת ברכות, דף ס"ד ע"א)