עיניים נוגות, חודרות
ספיקת שפתיים מתנצלת
נקודת חן כמעט באותה נקודה
שעל ירכי
יוני 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] (: זה בסדר, גם אני לא זוכרת ואפילו בדקתי עכשיו את ההבדל וזה עדיין לא לגמרי ברור לי... "מטאפורה, או השאלה, היא סוג של דימוי. המטאפורה יוצרת זהות משתמעת בין שני יסודות, ללא כ' הדימוי. יסוד או תכונה מועתקים משדה סמנטי אחד לאחר ונוצר צירוף מילולי חדש, ציור בעל משמעות מפתיעה. דימוי הוא אמצעי לשוני המשווה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף, דומה אך לא זהה. בדרך כלל הקישור היוצר את ההשוואה נעשה באמצעות כ' הדימוי ." [ליצירה]
- [ליצירה] ולי לא יצא להיתקל בתגובות כאלה הרבה זמן... אז אני נפעמת מהתגובה שלך. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. דימוים נפלאים! ואני עדיין מתלבטת בקשר למשמעות של החשיפה לשמש. [ליצירה]
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, לא ממש הבנתי את התגובה שלך, לצערי. [ליצירה]
- [ליצירה] המשך טוב לשיחתנו מאתמול אני כל-כך מכירה את זה. וזה מזכיר לי את אחד ההרהורים שכתבתי לא מזמן: נרפאתי. עכשיו אני נורמלית. כבר מזמן לא הייתי נורמלית ככה. כל-כך נורמלית אני עכשיו, שאני לא מבינה מה כל-כך נורמלי בי ולמה פתאום זה קרה יום אחד שנהייתי נורמלית. אני משתתפת בצערך על היעדר המילים, אבל אני חייבת לציין שלמרות שאני מאוד אוהבת את השירים שלך, אני מאוד-מאוד שמחה שאתה מאושר. (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזדהה כל-כך... {עכשיו כבר אין לך את הדילמה הזאת עם הוופלים? כי לי עדיין יש...}. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת חמוד. [ליצירה]
תגובות