כתבתי את השיר הזה לחברה שחזרה לכיתה לאחר חודש של מעצר בית ושאר פורענויות.

במנגינה של "בלוז כנעני" של אהוד בנאי.

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן

זו כיתה שגעון

מהומה עד אין קץ

ובכל רגע חדש

מבחנים לא עלינו

והכל חי בכיתה הכל מתפוצץ

ובאופק אחר אחרי המבחן

יושבות כל הלילה את ואני

שלוות עולמים

קרית ארבע-חברון

ורמקול פתוח

נוגן צלצול זוועתי.

 

מאז שעזבת הבלאגן גובר כאן

יש שאומרים שזה יותר מעניין

החלפת מקומות זוועתית

את יודעת

המקום שלך עדיין הולך וחוזר

ובאופק אחר

אחרי המורה

יושבים כולם יחד

גם את ואני

שלוות עולמים

קרית ארבע-חברון

ורמקול בודד

נוגן צלצול זוועתי.

 

מאז שעזבת כלום לא השתנה כאן

זה אותה הכיתה מקושטת אולי קצת יותר

ומילים חדשות

אף אחד לא תולה כבר

חשבתי עליך עשיתי משהו אחר

ובאופק אחר אחרי הפסקה

יושבים שעתים גם את ואני

זוועת עולמים

קרית ארבע-חברון

ורמקול ענק

נוגן צלצול זוועתי.

 

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן

התגעגענו אליך וזה עדיין גובר...