בָּרְחוֹב שֶׁלִי
רַבָּה הָעֲזוּבָה
הָעֲשָׂבִים בּוֹקְעִים
קְמָצִים  קְמָצִים
בֵּין חֲרִיצֵי הַמִּדְרָכָה
לַדַּיָּרִים שֶׁהִזְדַּקְּנוּ
אֵין כֶּסֶף לְגַנָּן
וְהַשִּׂיחִים שָׁרִים פְּרָאוּת
וּכְבָר אִיָּר. 

וְהַגָּדֵר וְהַמְּשׂוּכָה
 
פּוֹרְחוֹת כָּאן בְּלִי חֶשְׁבּוֹן
הַרְדּוּף, יַסְמִין,
בּוּגֶנְוִילֵאָה
בָּרְחוֹב הַצֶּאֱלוֹן
וּבַפִּנָּה הָאִזְדָּרֶכֶת
וְעוֹד שֵׁמוֹת שֶׁלֹּא אֵדַע
תָּמָר וְדֶקֶל מִזְדַּקְּרִים 
גַּם שֶׁמֶשׁ נְעִימָה .

וּבַעַלֵי חַיִּים רַבִּים
כֻּלָּם בָּשָׁר וְדָם
לֹא מְצֻיָּרִים, לֹא מְצֻלָּמִים,
יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בַּגַּן.
הָלַכְנוּ לְאִבּוּד בַּזְּמַן.
אֵי שָׁם בַּיְּקוּם, בְּחוֹר לָבָן.
שָׁכְחָה אוֹתָנוּ הַקִּדְמָה.
פְּלִיאָה הִיא בְּעֵינָיי. 

מַה טוֹב.