אהבה ושלום

שירי נביל נאסר אלדין 

אהבה ושלום מבית הסופר

ערך: המשורר בלפור חקק י"ם.2003

נְסִיכַת הַכַּרְמֵל

בְּתוֹךְ שְלַל פִּרְחֵי גַּנִּי

מְמַיֵן אָנֹכִי

בוֹחֵר פֶּרַח

קוֹטֵף לָךְ פֶּרַח אָדֹם אֶחָד

הַמְּסַמֵּל אֶת לִבִּי

שֶאִמֵּץ אוֹתָךְ לָעַד.

דְּמוּתֵךְ חָגָה מֵעָלַי

עוֹטֶפֶת כִּירִיעַת מֶשִי אֶת עֵינַי

רוֹקֶמֶת טוֹוָה סְבִיבִי

 בְּסִגְנוֹן יִחוּדִי

מְמַשֶּשֶת אֶת לִבִי

הַנָּצוּר מִלָּסֶגֶת

מִתּוֹךְ אַהֲבָה עוֹרֶגֶת.

נְסִיכַת הַכַּרְמֶל קָרָאתִי לָךְ.

הֲיָדַעְתְּ?

נָאָה יָפָה וְחִנָּנִית אַתְ.

מִשְתּוֹקֵק לְמַגַּע יָדֵך , בַּת.

יָדֵך הָרַכָּה הַמְּלַטֶּפֶת

אָז בַּכֶּרֶם

אַתְּ זוֹכֶרֶת?

הַרְשִינִי לָגַעַת בָּךְ

לִשְטֹף אֶת עֵינַי

בְּמַבַּט אוֹר עֵינַיִךְ

קוֹרְנוֹת יָשָר אֶל תּוֹכִי

עֵינַי אַתְּ וְרוּחִי.

מִתְעַנֵּג אָנֹכִי עַל הָאוֹר

הַרְשִי לִי וְאַל תְּסָרְבִי

לִגְמֹעַ אוֹתָךְ סְחוֹר סְחוֹר.

לִגְמֹעַ עוֹד וְעוֹד.

נְסִיכַת הַכּרְמֶל שֶלִי

כָּך קָרָאתִי לָךְ

כִי יָפִית מְאֹד.

מִתּוֹך שְלַל פִּרְחֵי גַּנִּי

קָטַפְתִּי לָךְ פֶּרַח אָדֹם אֶחָד

יִהְיֶה הוּא סֵמֶל אַהֲבַתִי

הַמִשְתַּמֶרֶת

לָעַד.

אַהֲבָה בְּהֵעָדֵר

רְחוֹקָה מִמֶּנִי וּנְצוּרָה

וְהִיא נִסְתֶּרֶת בִּדְמָמָה

עוֹרֶגֶת לְמַגָּע, לְהִתְאַחֲדוּת

בְּתוֹךְ סוֹרְגֵי נַפְשִי הַהוֹמָה.

גַעֲגוּעַי מְתֻבּלִים בְּמַכְאוֹב

בַּחֲלוֹם עוֹלֶה וְנָגוֹז

זֵכֵר דְּמוּתֵךְ חוֹזֵה וִנִשְנֶה

עוֹבֵר בְּתוֹדַעְתִּי בַּלַּיְלָה בְּכָל עֹז

הַזִּכָּרוֹן מַמְשִיךְ לֶאֱחֹז בַּיּוֹם :

רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ עַכְשָיו

וּמִצִּדִּי שֶיַעֲצֹר הַזְמָן

אֵלָיו אֵינִי עוֹד נֶאֱמָן.

אֵינִי מִסְתַּפֵּק בִּתְמוֹנוֹת

אֵינִי מִסְתַּפֵּק בְּזִכְרוֹנוֹת

דַּי עִם הָרִחוּק מִמֶּנִי

לֹא מֵאַיִן לֹא לְאָ

רוּצֶה לִרְאוֹתֵךְ לְיָדִי כָּאן.

מְחַכֶּה אֲנִי מְצַפֶּה בְּגַעֲגוּעִים

מְקַוֶה בִּלְתִּי נִלְאֶה

לְהַגְשָמַת הַחֲלוֹם

שֶתַּגִּיעִי אֵלַי הֲלוֹם

לְיָמִים הַנִּפְלָאִים.

תְּפִילַת יְהִי שָׁלוֹם

יְהִי שָלוֹם בַּמָּרוֹם

עָלֵינוּ וְעַל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם

וְלֹא יִשָּא רַע חֶרֶב

עַל אָדָם חַף בָּעוֹלָם

כִּי שָלוֹם נְבַקֵּש לְלֹא הֶרֶף

כֹּל בֹּקֶר וָעֶרֶב.

אֶלֹהִים הָבֵא סַלָּאם הֲלוֹם

אֱמֹר דַּי לָרְשָעִים

תֵּן מָקוֹם לַחֲלוֹם.

הַרְחֵק אֵימַת הַטֵּרוֹר

מְחַק אֶת מַפְעִילָיו מֵאוֹר

הַחֲשֵךְ אֶת יוֹמָם

עַד אֲפֵלָה

הַשְלֵט צֶדֶק בָּעוֹלָם וְתִקְוָה גְּדוֹלָה.

עוֹד תְּפִילָה עַל הַשֲּלוֹם

עַמִּים כְּמֵהִים לִחְיוֹת

בְּבִטָּחוֹן וְשָלוֹם

אַתָּה יוֹדֵעַ אֵלִי

לָרְשָעִים אֵין גְּבוּל

כִי שָחֹר בָּם הַחֲלוֹם.

עַל כֹּל אֵלֶה

הוֹשֵט יָדְךָ הָ אֲרֻכָּה

מְחַץ הָרְשָּעִים

עֲשֵה הַנִּדְרָש מִכָּל

עֲשֵׂה רַק טוֹב וְנָעִים

סַמֵּן אוֹת קַיִן לָרָעִים

כִּי הָרְסוּ אֶת הַחֲלוֹם

וּבָהֶם הַכֵּה בְּכֹל מָקוֹם.

הוֹי כַּמָּה חֲפֵצִים בְּשָלוֹם אָנוּ

אֵין בּנוּ עוֹד כֹח

לֹא לָמוּת וְאַף לֹא לִחְיוֹת כָּךְ.

הַשְלֵט צֶדֶק בָעוֹלָם

בִרְכָּתְךָ שְלַח

וּלְךָ תְִּהְיֶה הַתְּהִלָּה.

שֶאִם לֹא כֵן , הֶרֶס יִהְיֶה

בְּעוֹלָמְךָ

וְתִצְטָרֵךְ לַעשֲׂוֹת מְלַאכְתְּךָ

מֵהַתְחָלָה.

אֲנִי יִשְׂרָאֵלִי

תוֹהֶה אָנֹכִי

בֵּין מַה שֶּׁאֲנִי אֲנִי

לְבֵין יִשְׂרָאֵליּוּתִי.

דָּבָר בִּי הוֹמֶה

שֶלֹא מְעַרְעֵר אֶת קִיּוּמִי

הֶיוֹתִי תוֹשָב וְאֶזְרָח בִּמְדִינָתִי.

לֹא , אֵינֶנִּי תוֹעֶה.

אֶפְשָׁר שׁלֹא הֵבַנְתִּי דַי

אֶת מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

אוֹלַי אֶקְרָא אוֹתָה שוּב

וְאַפְנִים אֶת הַחֵרוּת.

שׁוּבִי יוֹנָה

בְּעוֹלָמִי הַגְּלוֹבָּלִי

ֶזהוּתִי מְטֻשְטֶשֶת

נִשְׁמָט וְנֶעְלָם צִבְיוֹנִי

לָכוּד אֲנִי בָּרֶשֶת.

בַּלֶּקְסִיקוֹן הָאוֹנִיבֶרְסָלִי

אֲנִי נוֹתָר עִם זֶהוּת עֲמוּמָה

תִּמְהוֹנִי אוֹמְרִים לִי

וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה.

אֲנִי חוֹזֵר לַשׁוֹרָשִׁים

אַךְ בִּי הִסּוּס וְטַעַם מַר

כִּי בְּתוֹכִי זֶרֶם זָר

מִתְעַמֶּת עִם הֶעָבָר

שׁוּבִי שׁוּבִי יוֹנָה

הִכָּנְסִי נָא אֶל בֵּיתִי.

אַעֲבִיר דַּרְכֵּךְ מֶסֶר

לַיוֹשְׁבִים לְצִדִּי

לַקְּרוֹבִים , וְגָם לָרְחוֹקִים

שוּבִי שוּבִי אֵלַי יוֹנָה

נוּחִי בְּחֵיקִי.

בְּנֵי אָדָם , נְשׂוֹחֵחַ נִתְוַכֵּחַ.

אַךְ בְּסוֹף הַדֶּרֶך

אַתְּ וַאֲנִי נְנַצֵּחַ.

בְּצֵל אַהֲבָתִי

הוֹמָה נַפְשִׁי אֵלֶּיהָ.

מִבַּעַד פֶּתַח דִּמְיוֹנִי

נִרְאָה קָסוּם

מַגַּע יָדֶיהָ.

אֱנִי מְשַׁלֵּחַ אֶת חֲזוֹנִי

לְמִפְגָּשׁ סָמוּי אִתָּה

לִרְאוֹת שׁוּב אֶת עֵינֶיהָ

לְמַשֵׁש שׁוּב אֶת פָּנֶיהָ

בָּעֲלָטָה.

וַעֲדַיִין אוֹלַי בָּאַשְלָיָה

לָהּ אֶשְׁמֹר פָּנָּה רַכָּה

מְבֻיֶּתֶת עַל חוּשִית

כּוֹבֵשׁ אוֹתָה בְּעֵת תְּשׁוּקָה

בְּלִי יְדִיעָתָהּ

בַּחֹשֶׁךְ בָּעֲלָטָה

כִּי הִיא שֶׁלִּי................................