אני נושמת
האם גם לך לפעמים נגמר האויר?
האם גם אתה מרגיש חנוק לרגע?
אני פועמת
לבי מורגש- דפיקותיו בכל גופי
מכמיהה אל מי שאתה
מגעגוע אל הימים שיהיו
האם גם אתה פועם אלי?
מחכה ליום בו עיננו יפגשו שוב?
אני סופרת את הזמן
מוחקת כל יום בצבע שלא ידהה
כותבת הלאה
ונזכרת בחיוכים ובעוצמה שהיתה רק שלנו
האם גם בך כבה משהו?
האם אתה מפחד כמוני מהיום הזה?
מהעוצמה שתיהיה בו
מהרוח שתנשוב בנו
מהכח שנשאב מעצמינו
בכדי לגשר על פערי הזמן האבוד
אני נושמת
לאט כדי שלא יגמר לי האויר
משאירה את ראשי מעל לפני המים
בכדי שלא אחנק
ואתחמק
מחוזק האהבה הזאת
שפורחת בלבי כל יום מחדש
ומזכירה שאני ואתה
זה מתוך בחירה
ולא מתוך הכרח
אז בוא ננשום ביחד
נרכז את האויר אל העולם שבנינו רק לנו
שלא נאבד חמצן
רק שלא נאבד
תגובות