מאז לידתי אני חשה
עקצוצי פנטום באזור הטבור.
לפעמים החיבור ביני לבין אמי
כה מוחשי, עד שנראה
שהוא ממשיך עוד להזין אותי גם היום.
אפילו היום.
מרץ 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. הביקורת בהחלט במקומה, אבל היתה מתקבלת טוב יותר אם היית מפרסמ/ת עוד שירים שכתבת ולא נשאר/ת צופה מהצד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. דימוים נפלאים! ואני עדיין מתלבטת בקשר למשמעות של החשיפה לשמש. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי המילון שפתחתי בעקבות תגובתך, זימה זו מזימה, כוונה רעה. אמנם יש למילה גם משמעויות אחרות ובמקור "שטוף בזימה" משמעו להוט אחרי מעשה זנות וניאוף, אבל נראה לי שזה לגיטימי לעשות מעין שילוב של השניים. בכל מקרה, תודה על המחמאה (גם אם היא לא מכוונת אלי אלא לקוראים...). [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאקבע? האדום שלי באותו הרגע היה כמו שתיארתי אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובת מחאה חריפה ותגובת אהדה (ואהבה) מרובה גם ממני. [ליצירה]
- [ליצירה] חייבת לצאת להגנתך ולהגנת חופש הביטוי. קודם-כל, ההתייחסות למחזור כאל תועבה היא-היא תועבה בעיניי. כחילונית שמפרסמת באתר הזה שירים, אני יכולה להעיד שלא פעם נמנעתי מלהעלות לכאן שירים שברור לי שלא יתקבלו בברכה, כי אני ממש לא מעוניינת לפגוע ברגשות של אחרים. אבל אם הייתי כותבת שיר כזה לא הייתי מעלה על דעתי שיש בו משהו בוטה או פוגע. בפעם הבאה מישהו יכתוב על שיער של נערה וגם זה יהיה יותר מידי? אז אני מחזירה "אליכם" את הבקשה שתמיד מופנית "אלינו"- אנא, שימרו על גבולות הטעם הטוב... [ליצירה]
תגובות