כחתול האם תשרוט
כאדם האם תזעק
ולא חתול כי אם אדם
אתן לך כדור לשחק בו
אוקטובר 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אם המשורר בעצמו לא יודע למה התכוון... (אז עם מה נשארנו, ניסוח מרשים?) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ישועות. משהו מסתורי, מעניין. זה יפה. הייתי מסווגת כשיר ולא כמשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] כן? טוב, אולי בגלל שכתבתי את זה במקור במשפט אחד (הייתי צריכה לקטוע אותו בגלל מגבלות המקום) אז סיווגתי אותו בהתאם. בכל מקרה, תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מסוג הדברים שהניסוח שלהם נותן תחושה של משהו עמוק ומדויק - אבל אין לך מושג מה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, דקירה בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הקבלה של החזרה אל "ההוא" לכסיסת הציפורניים כהרגל מגונה? לא הבנתי את "בתוך כל המשמעות...." ואולי כדאי לפתח יותר את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] זכותך המלאה. אבל בעיניי החיים הם הכי חשובים ולדעתי המחויבות הראשונה של הורה צריכה להיות כלפי ילדו. נראה לי הגיוני שהורה אמור לאהוב את ילדו ולשמור עליו מכל משמר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. ילד - שיניתי את הסיווג ל"קטע", אז עכשיו זה כבר לא מתיימר להיות שיר. תודה על הביקורת (חבל רק שהיא לא מוסברת יותר). [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שאני צריכה מילון (דתי-חילוני או פשוט המילון הפרטי שלך) בשביל להבין את השיר הזה, למרות שגם ככה אני נפעמת ממנו מאוד. אשמח להסברים כאן או בהודעה אישית.... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר, אבל אני לא מרגישה ראויה למה שכתבת... וכמו שנשמת כתבה- יש כאן הרבה יוצרות טובות. אני ממש מתרגשת מהתגובה שלך, איזו מחמאה! ובקשר לכינוי- למה צורם? ולא- לא התיימרתי לשנייה להציג את עצמי כיונה וולך החדשה, רק השאלתי ממנה ביטוי יפהפה בעיניי. ואשריך שאתה מאיר ויזלטיר החדש... ולסיום- שוב תודה. [ליצירה]
תגובות