שתי דקות מתוך עיניי

לְחוֹבֵשׁ לִי נֶאֱמַר לַעֲזֹר,

יָדְעוּ אֶת עֲמִידָתִי בִּפְנֵי הַמָּוֶת הָאָפֹר.

בָּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת הֵרַמְתִּי הַיָּד,

הִבְחַנְתִּי בַּחוֹבֵשׁ הַמֵּקִיא בַּצָּד:

הֵנַחְתִּי אוֹתָהּ לְצַד הַמֵּת,

לֹא זִהִיתִיו דְּאָז וְאֵדַע כָּעֵת.

יְרִיּוֹת נִשְׁמְעוּ מִכָּל צְדָדַי,

מִשַּׁשְׁתִּי אֶת עַצְמִי אִם עוֹדֶנִּי חַי:

אָמְנָם לֹא נִפְגַּעְתִּי מַמָּשׁ בְּגוּפֵי,

לְאַחַר מִכֶּן יָדַעְתִּי הַכְּאֵב בְּנַפְשִׁי.

לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרֶיךָ מוּטָלִים כְּחֵפֶץ סְתָם:

כַּאֲשֶׁר הַדָּם זוֹרֵם מִכָּאן וּמִכָּאן!

הַזְּעָקוֹת הֵחֵלּוּ בַּתֹּם כִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת,

אֲזַי הֵבַנְתִּי: אֵין גִּבּוֹרִים דַּי עִם זֹאת!

אֲבָל אֵיךְ עַל הַמְּדִינָה שׁוֹמְרִים בְּכֹל זֹאת?..

14.5.06