האתמול ספוג כאן בחדר-

אתה עוד כאן גם כשאינך.

ריח שקיקה מהולה בעשן

פיסות עור עליהן נח מבטך.

ושֶׁמַע שאטות מחשבותיך,

                       וקול השעון מצפצף תְּלַתֵּי.

אתה מכנה אותי חיבה

מחייך את ספקותיי

פורם אט-אט סְבַךְ מיוסר

ומלפף

סביב שנינו.