גוזלים עירומים מזי רעב

תרים אחר אב

רוגלים על פי לשונם

לטעם חדש

לחיים.

 

הקן קיים בשביל לפרוץ החוצה

למסגרת הפרוצה

הנשר לא יפגע בך

אם תכלא בין רגליו.

 

עזוב את הכלא!

עוף אל המרחב!

היה עצמאי, לבד

בלילה, בלי אף אחד.

 

עוד תישן ממתין להקיץ

רחש

ועוד אחד

עיניך יפקחו מבלי שתשכח

פתאום!

את חלומותיך.

 

המקור הזעיר, היחיד

פולט ציוץ

רעב לחופש

ורפרופי הכנפיים ממעל

מרבות את צמאונו

החוצה.

 

מעל הכנפיים אני צופה

וגוזל צעיר קופץ אל התהום

בו איני מוצא את החופש.

 

ומעל הכנפיים אני צופה

בשני בני יונה כלואים בצפרניים

טרף קל.

 

ומעל הכנפיים אני צופה

בקשקושי טירוף של אח לנשר

ישן מתוך דיבור

ועוד בקן.

 

ומעל הכנפיים אני צופה

בחץ הננעץ באבי

ואני חופשי.