זאת ידיעה
הפוערת בורות שממון,
ידיעה שאתה
חצי מאתך.
מן כח עצום
המנסה לשכנע
מח אטום
שלא יועד
להיות לבד.
אלה שורשים עמוקים
הנאחזים
במרכזי העצבים
ומעוררים כל שריר
לחפש.
עצים המגדלים
ציפורי שיר זעירות
הניזונות
מפירותיהם המרים
של הצמחים
ומפזזות
על מקום נרחב,
על שדות עידית
ריקים ואפלים.
זהו האובדן,
החיסרון,
השחור
וחוסר המנוחה
המרחיקים
מן הטוב
ומן הרוע.
מדוע היה חייב בעל הכוחות
לאחוז בצלע
ולקרוע?
תגובות