לבקשתכם: השיר עוסק במלך שמחפש את הכתר המדהים, האחד והיחיד שהולם אותו, שאיתו הוא יהיה שלם.= אדם שמחפש את אהבת חייו, האשה המדהימה שתשלים אותו והוא אותה.
האקרוסטיכונים הם:א- ''כל מעשיך לטובה''(צירוף האות הראשונה של כל מילה ראשונה בשורה).
ב- ''מלך מהולל בתשבחות''(תחילת המילה השניה בשיר ומתחתיה צירוף האות הראשונה של כל מילה שניה).
ג- ''תן לי למצות עצמי''(תחילת המילה השלישית בשיר ומתחתיה צירוף האות הראשונה של כל מילה שלישית).
ד- ''הבינני דרכיך''(צירוף האות הראשונה של כל מילה רביעית)
ה- ''דוד''(חתימת שמי במילה האחרונה של השיר).
באהבה, דודי
[ליצירה]
צביה יקרה
תודה על תגובתך.
כמה אנשים ביקשו שאסביר את השיר ושאראה את האקרוסטיכון.
בימים הקרובים, אי''ה, 'ליכשאפנה' אכתוב הסבר קטנטן ואת האקרוסטיכון.
דודי
[ליצירה]
כלילי מלכות-הסברון
לבקשתכם: השיר עוסק במלך שמחפש את הכתר המדהים, האחד והיחיד שהולם אותו, שאיתו הוא יהיה שלם.= אדם שמחפש את אהבת חייו, האשה המדהימה שתשלים אותו והוא אותה.
האקרוסטיכונים הם:א- ''כל מעשיך לטובה''(צירוף האות הראשונה של כל מילה ראשונה בשורה).
ב- ''מלך מהולל בתשבחות''(תחילת המילה השניה בשיר ומתחתיה צירוף האות הראשונה של כל מילה שניה).
ג- ''תן לי למצות עצמי''(תחילת המילה השלישית בשיר ומתחתיה צירוף האות הראשונה של כל מילה שלישית).
ד- ''הבינני דרכיך''(צירוף האות הראשונה של כל מילה רביעית)
ה- ''דוד''(חתימת שמי במילה האחרונה של השיר).
באהבה, דודי
[ליצירה]
אהבת האדם
משתדל לכתוב זאת לשם שמים:מפריע לי שדווקא הציבור החרדי, שרואה עצמו כמחזיק דגל הדת, נגוע בנושא 'אהבת ישראל' ו'אהבת האדם' בכלל.
שהרי נאמר 'חביב אדם שנברא בצלם-חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם'. ואמר ר''ע: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' ואמר הלל:' מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך' וכן על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו...
ומי חרש אילם?!
[ליצירה]
שלום אמא שלום
תודה על תגובתך.
אכן, אין איזון בבית זה , המציין את מידת החסד,דהיינו אהבה ונתינה אין סופית....חונקת .
אין גם איזון בבית הימני המייצג את מידת הגבורה ובהקשר של השיר ביקורת עצמית עזה ושיפוטית.
חפשי את האיזון בבית האמצעי, מידת התפארת...
דודי
[ליצירה]
לפוטו אלבום
האירוטיקה קיבלה קונוטציות שליליות בשל התנהגותינו אנו, בני האדם.
בשורשה, היא מעשה יצירה, מעשה בריאה, בבחינת: ''שלשה שותפים לו לאדם''...
שורש א לוקה ממעל, ניצוץ נשמתינו, מתבטא ביכולות שלא ניתנו אף למלאכים:בבחירה שלנו, ברצון שלנו וביכולת היצירה שלנו.
גם שיר השירים הוא קודש קודשים...
יכולתנו לחוות עונג, נעוצה בספירת הכתר שלבושו החיצוני הוא הרצון, והפנימי הוא עונג...
מאחל לכולנו שנזכה לחוות את הא לקות בצורה נשגבה, בתוך מעשה האהבה...
תגובות