כיסופי אין סוף

 

כִּיסוּפַי לַאֵין סוֹף, אינם כלים!

אך חש אני, שגופי, הולך וכלה!

נשמתי חפצה וכמהה, להיכלל במקורה

אך כלואה היא, במצודה, אשר גופי, הוא כתר לה.

מתי אבוא ואראה, פני ה´...

מתייסרת היא, ודומעת, ובוכה

וכל מהותה העדינה ,כמרגלית צרופה...

אלוקי, נשמה שנתת בי ,טהורה היא, ואתה בראתה.