שובר
צלילים רכים וענוגים
במכות, במקלות
מרעיש
מחריש
ללא יופי
רק כיסוי
להעדר מנגינה
והצלה.
תופים ומצילה.
אור לי' שבט ה'תשס"ב
מוקדש באהבה ליצחק, החלילן שבחבורה.
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בשמם של מתופפי העולם הזה נעלבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כלומר, נעלבת גם בשמי? נחמד ביותר.. אבל כדי להבהיר, אומר שזה לא מדבר על כל 'מתופפי העולם הזה', אלא על סוג מסוים של תיפוף, שנפוץ ב'מטאל' למשל, אם תרצה. אבל לא רק שם - גם במוסיקה 'רגילה', ישנם מתופפים שזו צורת התיפוף שלהם. וזה אחד הדברים שאני משתדל שלא לעשות - לא לשבור את המוסיקה, אלא להיות, ולתת את הרוח של המוסיקה. אז אל נא תעלב.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יפה! ממש י]פה! [ליצירה]
- [ליצירה] לך כל נגן בעולמו השונה משהו אחר כל אחד בונה אוזן שונה כל נגן קונה ומנגינה אחרת מתנה בתזמורת - קיים התיאום. כל השונויות והצלילים ה"אחרים" מתחברים למשהו מושלם (וגאולי). אז נכון. קשה להתאמן. קשה לראות את היצירה השלמה באמצע המהלך, אבל זה דרכו של עולם. וזה דרכו של אלוקים. ורק לאחר שנים רבות אפשר לראות את המהלכים האלוקיים. ואז רואים ש"הכל נכתב באותה היד" (האלכימאי / פאולו קואלו). מכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כף לחזור מתיפוף במדבר ולהיתקל באקראי ביצירה שכזו שכאילו רק חיכתה לי בסבלנות... [ליצירה]
- [ליצירה] הו יפהפה! ממש *נוגע*.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן כן, זו היתה הכוונה באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהממ.. קייטנה? לא הייתי קורא לזה ככה.. עוד לא החלטתי אם נהניתי וקיבלתי כל כך מהנופשיר הקודם, ככה שאני ממש לא בטוח שאני רוצה ללכת בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! ברוך המצאך! יפה, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר. אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא.. לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע... שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה... למורה צילה (?) - טוב, תודה.. ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים.. (אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. ברור. אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר. בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות. כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט). כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש. זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד. מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק כדי להבהיר קצת את השיר - הוא 'מבוסס', אם אפשר לומר כך, על הגמ' בשבת (לג:-לד.), שם מובא הסיפור על ר' שמעון והמערה וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. לקח לך זמן? למיטב ידיעתי, דווקא הזמן לא היה הבעיה הגדולה... וכן, עוד ישמע באמת לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, ללא ספק. כך היה, באמא שלכם, באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל לפעמים גם אם האדם לא מגדיר את עצמו בדרך מסוימת, כל עוד הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, כל עוד הוא יודע לאן הוא שואף, הבדיקות האלה נעשות לפי קריטריונים ברורים. אז נכון שאני לא מדבר על מה שאת כותבת כאן, כי אני מדבר על בנאדם שכן ברור לו מה הוא רוצה. אבל מצד שני, הוא לא הולך בתלם, אלא הוא חורץ לעצמו את התלם שלו, ובזה זה כן דומה למכותב של המכתב הזה. נראה לי שיש בזה איזה דבר שהוא יתרון, בחיפוש התמידי. לא דיברתי על חיפוש של שדה לרעות בו, אלא חיפוש של תלם, או חריצה של תלם. סתם מה שחשבתי בעקבות המכתב הזה (ולא רק בעקבותיו..) [ליצירה]
תגובות