צומת

לא כאשר שלושים ביחד,

הכל נהיר זורם בנחת.

 חולפים ימים ללא רחם,

אך אין בהם כדי לנחם.

כלהגיע אל הצטלבות,

לתת הכל ובלי זיווד.

יש האוהבים  לזרום בנחת,

יש הזקוקים ללבה רותחת.

            שני עולמות בחיבוק המוזר,

            בריקוד אחרון כמעט כמו עם זר.

            הנחת שותקת, הלבה רותחת,

            אצל שניהם מחשבה מתפתחת.

            הניתן להתחיל מהיכן שהפסיק?

הנותר עוד זמן וניתן להספיק?

הצומת שותקת, תהיה הסכמה?

אך מאין תבוא אם אין הבנה?...

         בטרם הספיקו להבין מה עושים,

         מצאו עצמם בתוך עוד שלושים!

                                                                      21.7.01