לאהוב את שתיהן זה כל כך מסובך

לפעמים זה פוגע כמו סלע רך

שובר אותי,שובר ומחשל,

אותי היא הפעם לא תבלבל.

לבחור אחת צריך,רק אחת,

אותו החץ ששלחת על ליבי נחת.

חץ מורעל ומלא אהבה

מהיר כברק עם המון חיבה

אך אותו החץ לא טס לעברי,

אל מישהו אחר,אולי זהו חברי,

כולי פגוע,מלא פצעים

גדולים כואבים,הם אינם מגלידים.

ואולי השניה אלי תפנה,

סיכוי קלוש,אבל למה זה קורה?

קולי חלש,עייף מלזעוק,

אליך קורא לא חושש גם לצעוק.

הספדים עלי נכתבו עד בלי סוף

אבל למה?למה אותי שכחו לאסוף?

מחכה שם למעלה אולי זה יקרה,

נשמתי מחכה לך,קולי כבר איננו קורא...