לרגלַי, רואה אֶת השביל

רצוף דרדרים ואפל

אי שם סופו הֶהביל

לוט בשכבת ערפל

רבּים הם סלעים קשים

רב כבר מרור ומכאוב

אלקי, נימַי מבקשים

הביטה, עזור ואהוב:

תן לי רגלים קלות

לרוץ, לדהור הלאה

או אז גם מעל מכשלות

אדלג, ארוּם מעלה

אלי,

ברכני בעצמה

ואוכל לסלק כל פגע

אנא,

תן לי חכמה

וחיש ארפא כל נגע


או אולי,

אלקי,

תן לי אשר תתן;

הן אתה רואה

את סוף המשעול

ויכול לתת לי הכל.

העִקר,

אלקי,

שיִמוג המכאוב

ויִתַם המוקש.

אנא,

אלקי,

רק אבקש:

תן לי

תן לי

רק טוב.