דמעות שקופות

יורדות על מדים אטומים

שלא יודעים

באיזה צד הם עומדים

 

חליפות שחורות

חונקות את כחול הים

והשמים

ואת לובן העיניים

 

אישון מכווץ

רוצה לפרוץ גבולות

לחבק את האיש הענק

שנגלה למולו

 

פקודה אפורה

מרחפת בחלל האויר

מוצצת, יונקת

כל לחלוחית ורגש חמקמק

מנגבת דמעה סוררת

מורדת, שמנסה לרדת

מחזקת גבולות שנסדקים לאיטם

ורגע אחד של חסד

חולף, עובר ונעלם