ראיתיה

נערה נאווה,

שפתיה

נוטפות מֹר עובר,

רסיסי אור

בעיניה.

עוד יבשילו פירותייך

היפה בנשים.

מים רבים,

מים שוצפים,

נהרות אדירים.

ראיתיו

נער תמיר,

שערו

תלתלי זהב צרוף,

קרעי שלווה

בזרועותיו.

עוד יזהר ליבך,

הבחיר בבחורים.

נהרות אדירים,

נהרות זועמים,

ימים עכורים.

שעת הבציר הגיעה,

הנצו הרימונים.

האספת פירותייך,

היפה בנשים?

לכי לראות

בעשבי הגן.

ימים עכורים,

ימים כבירים,

מאגרים כעוסים.

עת הפריחה הגיעה,

יבשו השיבולים.

ההכנת לבבך,

הבכיר בבחורים?

צא לראות

בעשבי הגן.

מאגרים כעוסים,

מים חיים,

נהרות ונחלים.

הנה

שלחו המים זעמם

בכרמים,

בשדות,

בגנים.

קרעי שלווה

ורסיסי אור

נשטפו בזרמים הכבירים.

השבעתי אתכן

בנות ירושלים

אם תעירו

את אהבתכם

עד שתחפץ,

אם תתנו נפשכן

לריגושי הנעורים.