מי כותב על אהבה?

מישהו שטרם חווה אותה.

הוא בחיפוש מתמיד אחריה,

מצפה שהיא תגיע ותכבושו בקסמיה.

מי כותב על אהבה?

מישהו מלא ערגה.

הוא מרגיש מחסור תמידי,

 - - הו, היכן אתה דודי?

 - ואז לפתע היא תופיע,

וביופיה שלה אותו תתביע,

הוא יפול אז מרגליו,

...וימשוך אותה אליו –

כה מעוטרת ויפה,

היא ממש כמו נסיכה.

"איך את נפשי אחרייך את גוררת,

ונשמתי בששון אחריה צועדת."

היא תביט אז בעיניו,

תחייך, תטעם ענב...

על ספה היא תשתרע,

והוא יחשוש שמא תעצום עיניה –

היא לכל כבר רגילה,

היא בתחום כבר ותיקה.

היא גוררת אחריה

את כל מי שרק נופל קורבן לרגליה.

ובבוקר יום המחרת,

הוא יקום לו די לאט...

בלבו הרגשה אחרת,

בנפשו מנגינה נהדרת...

הוא יקח אז דף ועט,

ועל כך ינסה דבר מה לשברט.

ואז יתהה הוא בשקיקה:

"מי כותב על אהבה?"

– כמו מים ורוד,

דמותה תופיע,

איש לא יראה אז הרקיע,

היא תלחש אז באוזנו:

"כל אחד יבוא יומו."