קרן בלתי נראית שולחת,

אף ותרחק במרחב,

בהתקרבה בלבי כנוגחת,

מאחר ואני מאוהב.

את לבי כחמאה ממיסה,

גופי מצליחה להרטיט,

גם ולכך לא תמיד התכוונה,

לרגע עבורה כרהיט.

יתכן ומגזים בתיאור,

מי ידע נפשה של אישה,

הן ידוע אני בכיעור,

ובצורך לאהבתה.

כל לבוש אשר עליה,

כל סבר פנים ששולחת:

בנפשי עורג אליה,

בזכות קרנה אותי מפלחת.

                                                 20.3.99